ויליאם שיירר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: it:William L. Shirer, la:Gulielmus L. Shirer |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
בשנת [[1934]], שנה אחרי עליית [[היטלר]] לשלטון, הגיע שיירר ככתב חוץ ל[[ברלין]]. לאורך תקופת שהותו שם עקב שיירר מקרוב אחר התפתחותו של הרייך השלישי, מתקופת ההתבססות בשלטון ועד לשלביה הראשונים של [[מלחמת העולם השנייה]].
בשנת [[1937]] גויס שיירר על ידי [[אדוארד מורו]] להיות שדר של רשת השידור [[CBS]] בברלין, והשידורים של השניים מאירופה הביאו הן לפרסומם האישי, והן להגברת העיניין של הציבור האמריקני בנעשה ביבשת. שיירר למד להכיר היטב את הנפשות הפועלות ברייך השלישי ואת המהלכים ההיסטוריים המתרחשים בו. [[נאצים|הנאצים]] צינזרו חלקים רבים מכתבותיו ומשידוריו. שיירר היה עד אישי לחלק מן ההתרחשויות החשובות של אותן שנים וסיקר אישית את טקס כניעתה של [[צרפת]] בקרון הרכבת במעבה היער ב[[קומפיין]], ב
עם שובו לארצות הברית פרסם שיירר בשנת [[1941]] את פרקי יומנו מתקופת שהותו ב[[גרמניה]] הנאצית בספר בשם "יומן ברלין".
שורה 19:
תיאור אירועים ששיירר לא נכח בעת התרחשותם, עם זאת, לוקים מאוד בחסר ויש בהם נטייה להסתמכות מופרזת על מקורות ראשוניים שאמינותם מפוקפקת, או ססגוניות יתרה. במיוחד, ראויה לציון הסתמכותו כמעט ללא הסתייגויות על יומניהם ותאוריהם של אישים כ[[קורט שושניג]], [[גלאצו צ'אנו|הרוזן צ'אנו]], [[אריך רדר]], [[פרנץ הלדר]], [[אלברט שפר]] או יומניו החלקיים של [[יוזף גבלס]], שהיחס אליהם היום ספקני הרבה יותר.
ספר זכרונותיו של שיירר "מסע במאה העשרים" הופיע בשני חלקים בשנים [[1976]] ו-[[1984]]. בשנת [[1979]] פרסם שיירר ספר זכרונות נוסף והוא "גנדי: לזכרו", שהתבסס על ראיונות שערך שיירר בשנות השלושים עם [[מהטמה גנדי]]. נוסף על אלו פרסם שיירר שני ספרי תעודה נוספים (על [[סקנדינביה]] ועל נפילת [[הרפובליקה השלישית]]), ושלושה ספרים בדיוניים.
שיירר נפטר בשנת 1993 בהיותו בן 89 שנים ונקבר בעיר [[לנוקס]] במדינת [[מסצ'וסטס]].
| |||