|
==חוק שלוש השנים 1641==
החוק הראשון שנשא שם זה היה חוק שלוש השנים משנת 1641 ('''Triennial Act 1641''')<ref>16 Cha. I c. 1</ref>. חוק זה הועבר ב-[[15 בפברואר]] [[1641]] על ידי [[הפרלמנט הארוך]] האנגלי בתקופת שלטונו של המלך [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]]. החוק קבע כי [[הפרלמנט הבריטי|הפרלמנט]] צריך להתכנס למושב שאורכו לפחות 15 ימים, לפחות פעם בשלוש שנים. מטרת החוק היתה למנוע מצב בו המלך שולט מבלי לכנס את הפרלמנט. בהתאם לחוק, אם המלך לא כינס את הפרלמנט בתקופה העולה על שלוש שנים, יוכל ה[[לורד צ'נסלור]] להוציא צווים לכינוס הפרלמנט, ואם הלורד צ'נסלור לא יעשה זאת, יכול [[בית הלורדים]] להתכנס ולהוציא צו לכינוסו של הבית התחתון.
<!--
The '''Triennial Act 1641''' (16 Cha. I c. 1)<ref>'Charles I, 1640: An Act for the preventing of inconveniences happening by the long intermission.of Parliaments.', Statutes of the Realm: volume 5: 1628-80 (1819), pp. 54-7. URL: http://www.british-history.ac.uk/report.asp?compid=47212. Date accessed: 27 February 2007.</ref> (also known as the '''Dissolution Act''') was an [[Act of Parliament|Act]] passed on [[15 February]] 1641,<ref>Using the Julian Calendar with the start of year adjusted to [[1 January]] (see [[Old Style and New Style dates]])</ref><ref name=CS>[http://www.constitution.org/eng/conpur027.htm 27. The Triennial Act], [http://www.constitution.org Constitution Society] Accessed [[7 May]] [[2008]]</ref> by the [[England|English]] [[Long Parliament]], during the reign of [[Charles I of England|King Charles I]]. The act requires that the [[Parliament]] meet for at least a fifty-day session once every three years. It was intended to prevent Kings from ruling without Parliament, as had been done between 1629 and 1640. If the king failed to call Parliament, the Lord Chancellor was required to issues writs, and failing that, the House of Lords could assemble and issue writs for the election of the House of Commons. Clause 11 was unusual because it explicitly stated that this Bill would have Royal assent before the end of the Parliamentary Session, because at the time bills did not customarily gain Royal consent until after the end of the Session, that would have meant that without this clause this law would not have come into force until the next Parliament.<ref name=CS/>
חוק זה היה יוצא דופן בקובעו בסעיף 11 שהחוק יקבל את הסכמת המונרך (הסכמה הנדרשת לכניסת החוק לתוקפו) בטרם יפוזר הפרלמנט. הנוהג היה שההסכמה ניתנת לאחר פיזור הפרלמנט, אולם סעיף זה נועד להבטיח שהסכמת המלך תינתן (ובלעדיה לא הסכים הפרלמנט להתפזר).
-->
==חוק שלוש השנים 1664==
<!--
|
