מובלעת ג'זין – הבדלי גרסאות

בין השנים [[1976]] ל-[[1982]] נשלט האזור על ידי ה[[סוריה|סורים]], בהסכמה [[ישראלית]]. ב-[[1984]], כאשר התפנה צה"ל מרוב שטח לבנון, נמלטו אליו כ-35,000 פליטים נוצרים שנסו מחשש לחיסולם מצד ה[[דרוזים]]. באזור התארגן כוח נוצרי ששמר עליהם ועל הכפרים הנוצריים שאוכלוסייתםבאזור מנתהשמנו אז כ-15,000 תושבים. כוח זה הפך ב-[[1985]] לגדוד ב[[צבא דרום לבנון]] תחת פיקודו של גנרל [[אנטואן לאחד]] ולפלוגהופלוגה נוצרית של [[צבא לבנון]] שפעלואשר פעלו בשיתוף פעולה. ב-[[1991]] שוקם המרכז השלטוני בלבנון תחת חסות סורית ששיקם את הפליטים והחזירם לכפריהם. שיתוף הפעולה בין צבא לבנון וצד"ל הופסק בתקופה זו והחלה להתפתח לחימה סביב מובלעת ג'זין כנגד גורמי [[טרור]], בעיקר ארגון [[חיזבאללה]]. עם השנים צומצמה נוכחות צד"ל במובלעת תוך כדי שכוחותיו ספגו אבידות רבות וקשות. הגדוד שב-1985 מנה יותר מ-600 חיילים הצטמצם לכדי כ-120 בתחילת שנת [[1999]]. ב-[[1 ביוני]] 1999, התמוטטה המובלעת ומרבית כוחות צד"ל נסוגו ממנה למעט כ-200 חיילים שבחרו להישאר במקום ולהכנע לצבא לבנון, הם נדונו לתקופות מאסר בין שנה לעשר שנים.<ref>למות בבירות - אדם ארנון, עמ' 222.</ref> בזמן הנסיגה נשארו רק כ-3,500 תושבים בכפרים שבאזור ג'זין.

מבחינת ישראל, יציאת צד"ל ממובלעת ג'זין לא השפיעהשפיעה ברמה הטקטית על ההגנה על [[גבול הצפון]]. לעומת זאת, הייתה לה משמעות אסטרטגית ומדינית רבה והשלכות על נסיגת צה"ל מלבנון כעבור שנה. הנסיגה ממובלעת ג'זין הייתה כבר לאחר הבטחתו של [[אהוד ברק]], עם היבחרו לראשות הממשלה בישראל, עללהוציא הוצאתאת כל כוחות צה"ל מלבנון. פינוי ג'זין הביא לשינוי ביחסים שבין צה"ל וצד"ל באופן כזה שהעמיד בשאלה את שיתוף הפעולה בין שני הכוחות לקראת יציאת צה"ל מרצועת הביטחון.