היסטוריה של אירלנד ממרד חג הפסחא עד האמנה האנגלו-אירית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Y.B (שיחה | תרומות)
Y.B (שיחה | תרומות)
שורה 34:
==מלחמת העצמאות האירית==
 
ב-[[21 בינואר]] [[1919]] התאספו עשרים ושבעה חברי הפרלמנט מסיעת שין פיין, אשר לא היו במאסר, בבניין העיריההעירייה בדבלין, והכריזו על הקמתו של ה"דאיל" (Dail) - הפרלמנט האירי. לנשיאם בחרו את קתאל ברויה, שכן דה ואלירה היה במאסר. הם חזרו על הצהרתו של פירס שהוקראה על מדרגות בניין הדואר במרידת הפסחא, וקבעו כי הם מקימים את הרפובליקה האירית. עוד באותו היום נהרגו שני שוטרים בריטים במחוז טיפררי. הייתה זו תחילתה של מלחמת העצמאות האירית.
 
בתחילה נשאו בנטל הלחימה כוחות ה-RIC, ראשי תיבות של Royal Irish Constabulary, כוח משטרה בריטי סדיר. אל מולם עמדו "המתנדבים" שעתה החלו להזדהות כ-IRA, "הצבא האירי הרפובליקני". עד מהרה התברר כי כוח ה-RIC לכשעצמוכשלעצמו אינו מספיק. הכוחות הבריטים נאלצו להתבצר ולהפגין נוכחות במרכזי הערים בלבד, בעוד ששטחים נרחבים היו בשליטת הרפובליקנים. את לחימת הגרילה בערים הוביל בכישרון רב [[מייקל קולינס]]. אנשיו, אשר כונו "הכיתה" "The Squad" נהגו להרוג מלשינים ובלשים בלבוש אזרחי.
 
בינואר [[1920]] החלו הבריטים מגייסים כוחות מילואים, אשר קיבלו את הכינוי "Black and Tans" בשל צבע חאקי של מדיהם. אנשים אלו גויסו בהליך מהיר, ועברו אימון מזורז. עד מהרה הם נודעו באלימותם ובאכזריותם, והמלחמה הדרדרה ל[[מלחמת גרילה]] אכזרית במיוחד. ב-[[21 בנובמבר]] [[1920]] אירע הטבח הידוע כ"יום א' שטוף הדמים" (אחד ממספר ימי ראשון המכונים כך בהיסטוריה האירית מאז 1920) עת פשטו אנשי ה"בלאק אנד טאנס" על משחק כדורגל אירי בדבלין, הרגו שנים עשר מן הצופים והשחקנים, ופצעו שישים.
 
קורבן יוצא דופן הקריב ראש עיריתעיריית [[קורק]], טרנס מק'סוויני. קורק סבלה רבות מאלימותם של ה"בלאק אנד טאנס", וראש העיריההעירייה הושם במעצר. שם פתח ב[[שביתת רעב]] אשר נמשכה 63 ימים, שבסיומה מת. בסמוך לכך נתלה המנהיג קווין ברי. מותם של ברי ומק'סוויני אך הוסיף שמן למדורת ההתנגדות, ולא הביא לרגיעה.
 
==חוק השלטון באירלנד, 1920==