פתיחת התפריט הראשי

שינויים

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] הכריז הדאיל (בית המחוקקים האירי) ברוב גדול על כי איירה תישאר נייטרלית במלחמה זו. על אף שהותר לאלפי מתנדבים להצטרף לצבא הבריטי במלחמתו בגרמנים, רובו של העם האירי ראה בהחלטה בדבר הנייטרליות החלטה נבונה. במהלך המלחמה סירב דה ואלירה להפצרותיהם של [[וינסטון צ'רצ'יל]] ו[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] לאפשר לצבאות בעלות הברית שימוש בנמלים באיירה. הקפדתו של דה ואלירה על נייטרליות הייתה כה גדולה, עד כי טרח לבקר את השגריר הגרמני ביקור תנחומים כאשר נודע לו על מותו של [[אדולף היטלר]]. אך הייתה זו מראית עין בלבד.
 
הנייטרליות האירית הייתה לטובתן של בעלות הברית. האירים שיתפו פעולה במישור המודיעיני. דיווחים על מזג האוויר (החשובים מאוד בהקשר של תכנון יום [[הפלישה לנורמנדי]], על צפייה בצוללות (בעלת חשיבות רבה במלחמה באוקיינוס האטלנטי) ועל פעילות של אנשי ה-IRA (אשר עמדו בפיתוי עז להצטרף להיטלר במלחמתו באנגליה), הועברו באופן רציף לבנות הברית במהלך כל המלחמה. טייסים מבעלות הברית שנפלו בשיטחה של איירה הורשו "להימלט" לשטחי [[בריטניההממלכה הגדולההמאוחדת]] ב[[אירלנד הצפונית]], ואילו טייסים גרמנים נכלאו עד לסיום המלחמה.
 
המלחמה פגעה מאוד בכלכלתה של איירה, והמחסור במוצרי יסוד ניכר לאורך כל המלחמה. ביוני [[1947]] כללה [[ארצות הברית]] את איירה במדינות שקיבלו סיוע במסגרת [[תוכנית מרשל]].
28,017

עריכות