|
ע"ע דפוס וילנא
{{לשכתוב|סיבה=שגיאות, חוסרים ויתרים}}
[[תמונה:V12p022a01 Talmud.jpg|שמאל|ממוזער|200px|צורת הדף בש"ס וילנא]]
'''ש"ס וילנא''' הוא הגרסה הנפוצה ביותר של [[התלמוד הבבלי]], שנוצרה ב[[דפוס ראם|דפוס האלמנה והאחים ראם]] בשנים [[ה'תר"ם]] עד [[ה'תרמ"ו]] ([[1880]]-[[1886]]).
[[דפוס|הדפסת]] המהדורה ארכה כשש שנים, החל בכרך של [[מסכת ברכות]] שפורסם ב[[י"ח באייר]] [[ה'תר"ם]] ועד הכרך של [[מסכת נידה]] שיצא לאור ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תרמ"ו]].
המוציאים לאור כתבו באחרית הדבר שבסוף הכרך האחרון של המהדורה שנוסח הש"ס גובש בעזרת חשיפת מקורות שכמעט שאבדו ועל פי [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] שונים של התלמוד. ה[[פרשנות התלמוד הבבלי|פרשנים]] שלצד טקסט הגמרא גם הם הועתקו מכתבי יד ונעשתה עבודת בדיקת הנוסח. על העבודה הופקדו יותר ממאה דפסים וארבעה עשר מגיהים.
שער המסכתות הנפוץ, שבו רשימת מאה הפירושים שנלווים לתלמוד, הופיע בתחילה רק בפתח הכרך האחרון, ובהדפסות מאוחרות יותר התווסף לכל כרכי התלמוד. גם מיקומו של פירוש ה[[רי"ף]] השתנה: במהדורות הראשונות הוא הודפס בכרכים נפרדים, שיצאו לאור במקביל לכרכי מסכתות הגמרא, ורק בשכפולים המאוחרים אוחדו הגמרא והרי"ף בכרך אחד.
== צורת הדף ==
צורת הדף מבוססת על זו שגובשה בבית הדפוס של [[דניאל בומברג]] ב[[ונציה|וונציה]] בשנים ר"פ-רפ"ג (1520 - 1523) (ראו [[דפוסי התלמוד]]).
העמוד בנוי כך שבמרכזו מופיע טקסט התלמוד עצמו, ובצדדים מודפסים שני הפרשנים העיקריים של התלמוד, בצד הפנימי [[רש"י]], ובצד החיצוני פירושי ה[[תוספות]], מבית המדרש שבחר העורך. שני הפירושים מודפסים ב[[גופן]] המכונה [[כתב רש"י]]. במסכתות בהן לא היה בידי העורך פירוש רש"י הודפס פירוש אחר.
בעמוד המודפס משולבים סימנים שונים של פרשנים ומראי מקורות אחרים שהכניס העורך:
* <nowiki>*</nowiki> - מפנה ל[[מסורת הש"ס]].
* הפניה באותיות עבריות מרובעות משמשת את [[עין משפט נר מצווה]], המודפס בדרך כלל לצד פירוש התוספות. עין-משפט מפנה לספרי פסיקה מרכזיים המציעים את המסקנה ההלכתית של נושא הדיון.
* ° - מופיע לצד ציטוטים מקראיים ומפנה ל[[תורה אור]], הממוקם בין טקסט הגמרא לרש"י ומפנה למיקום הציטוט ב[[תנ"ך]].
== פרשנים שנכנסו לסוף המסכת ==
* [[הרא"ש]]
* ה[[מהרש"א]], [[מאיר מלובלין|מהר"ם]] ו[[מהרש"ל]].
* [[מהר"ם שיף]].
* [[רש"ש]].
לאחר מכן מופיעים:
* [[רי"ף]] (אשר בראשונה נדפס ונכרך בנפרד ורק בתקופה מאוחרת נכרך ביחד עם התלמוד עצמו), עם פירוש רש"י שהועתק מפירושו על הגמרא על ידי מסדרי הדפוס, ועם פירוש ה[[ר"ן]] או ה[[נמוקי יוסף]] או [[רבינו יונה]] (משתנה ממסכת למסכת), ועם השגות ה[[ראב"ד]], [[בעל המאור]], וה[[רמב"ן]].
* [[מרדכי בן הלל|מרדכי]].
==ראו גם==
* [[דפוסי התלמוד]]
== לקריאה נוספת ==
* '''אחרית דבר''' מובא בסוף הכרך האחרון של הש"ס, נכתב ע"י המדפיסים
* רר"נ רבינוביץ, '''מאמר על הדפסת התלמוד''', ירושלים, ה'תשי"ב
* אפרים יצחקי (סגל), '''תהליכים בהתגבשות תורה שבעל פה''' (ע"מ 155) , [[מכללת מורשת יעקב]], ה'תשס"ו.
{{קצרמר|יהדות}}
[[קטגוריה:וילנה]] [[קטגוריה:תלמוד]]
[[en:Vilna Edition Shas]]
| 