שריף (אסלאם) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''שריף''' (בערבית شريف, בתרגום: מכובד, אציל) הוא תואר שבטי, הערבי, מסורתי הניתן למגן נכסי השבט כגון רכוש, בארות ואדמה.
סונים ייחדו בעבר בתואר שריף את צאצאיו של [[חסן בן עלי]] בעוד צאצאיו של [[חוסיין (בן עלי)|חוסיין בן עלי]] מכונים [[סייד]], לאחר סיום שלטון האשמים במכה כונו גם צאצאיו של חסן בכינוי סייד (חסן וחוסיין הם נכדיו של הנביא [[מוחמד]] דרך נישואיו של [[עלי בן אבי טאלב]] ל[[פטימה]] בת הנביא).
בין [[1201]] ועד כיבוש [[מכה]] על ידי [[אבן סעוד]] בשנת [[1925]] המשפחה האשמית, ששלטה בערים הקדושות מכה ומדינה, החזיקה בתואר השריף של מכה, ואיתו לעיתים גם התואר "מלך הח'יג'ז". לעיתים המשפחה האשמית פעלה בחסותם של שושלות מוסלמיות ששלטו על שטחים נרחבים במזרח התיכון כגון [[בית עבאס]] ה[[איובים]], ה[[ממלוכים]] והחל מ [[1517]] ה[[סולטן]] ה[[עותמאני]], יחד עם זאת תנאי השטח הקשים ב[[חצי האי ערב]] והאוכלוסייה השיבטית מנעו שלטון אפקטיבי של המעצמות האזוריות והשריף שמר על מידה רבה של אוטונומיה.
שורה 8:
לתואר שֵריף אין קשר לשוני לתואר שֱריף באנגלית. המילה שריף היא התפתחות לשונית של תואר האנגלי העתיק shire-reeve שמשמעותו אוכף חוק מחוזי.
{{תארים ותפקידים באסלאם}}
[[קטגוריה:תארים]]
[[קטגוריה:תארים ותפקידים באסלאם]]
[[קטגוריה:תוארי אצולה]]
[[ca:Xerif]]
[[da:Scherif]]
[[de:Scherif]]
[[es:Jerife]]
[[fr:Chérif]]
[[it:Sharif]]
[[lv:Šarifs]]
[[nl:Sjarief]]
[[sv:Sharif]]
[[tr:Şerif (din)]]
| |||