הקדמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: pt:Prefácio, tr:Ön söz |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Mendelssohn Or LiNtiva.JPG|שמאל|ממוזער|250px|"אור לנתיבה", ההקדמה לביאור "נתיבות השלום" של [[משה מנדלסון]], [[ברלין]] (תקמ"ג) [[1783]]]]
'''הקדמה''' ל[[ספר]] מופיעה לפני גוף הספר וכוללת פנייה של המחבר או העורך אל הקורא, לשם הצגת עניינים אחדים הנוגעים לספר. להקדמה ניתנות כותרות שונות: הקדמה, פתיחה, מבוא, פתח-דבר ואפילו אקדמות מילין (prolegomena). בספר "המשפט" מאת [[חיים כהן]] ניתנה להקדמה הכותרת "דברי הסבר, אזהרה, התנצלות ותודה".
==תוכן ההקדמה==
שורה 34:
ממאפייניה של ההקדמה נובע שכתיבתה מתבצעת בשלב מתקדם ביותר של יצירת הספר (אם כי הקורא פוגש אותה כבר בתחילת הקריאה). הקדמה מקובלת בספרי עיון רבים, אך אין חובה לצרפה לספר, כפי שמציינים מחברי הספר Winning Ways במשפט המתחיל את ההקדמה לספרם:
{{ציטוט|תוכן=
האם הספר צריך הקדמה? מה עוד, לאחר מאמץ בן חמש עשרה שנים, צריכים שלושה כותבים מוכשרים להוסיף?}}
בספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "כאשר הייתי נער קטן" כותב [[אריך קסטנר]]:
{{ציטוט|תוכן=הקדמה לספר היא כה חשובה וכה יפה, כמו הגינה שלפני הבית. ברור, יש ספרים ללא גינונת וספרים ללא קידומת. אבל, עם הקדמה, חביבים עלי הספרים יותר. אני מתנגד שהמבקרים יתפרצו בעד הדלת ישר לתוך הבית. זה מזיק למבקרים ולבית. גם לדלת. קסרקטינים למגורים, אפילו מגרדי-שחקים בני שבעים קומה, נעשו במרוצת הימים להכרח. וכן גם ספרים עבים, כבדים כלבנים. אף-על-פי-כן מחבב אני מכל את הבתים הקטנים והחמימים, עם פרחי אמנון-ותמר ודליות בגינה שלפני הבית, שביל קטן וקצר ושלוש-ארבע מדרגות עד הדלת והפעמון. וגם את הספרים הדקים והנוחים, עם ההקדמה שלהם. ייתכן ששורש הדבר נעוץ בכך, שגדלתי בקסרקטין למגורים כזה, ללא גינה בכלל.|מקור=תרגמה: שושנה אוילר|מרכאות=כן}}
| |||