זמן גאולוגי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
SieBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: is:Jarðsaga
←‏השיטה הרדיואקטיבית: פחמן 14 -> פחמן-14 + הגהה
שורה 35:
השיטה הרדיואקטיבית נותנת זמן מוחלט - מתי בדיוק נוצר הסלע, ובכך יתרונה הגדול. השיטה ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבית]] מבוססת על העובדה ש[[איזוטופ|איזוטופים]] מסוימים הם בלתי יציבים ומתפרקים בצורה ספונטנית ליסודות אחרים (תוך שחרור אנרגיה). למשל [[אשלגן]] מתפרק והופך ל[[ארגון (יסוד)|ארגון]], [[אורניום]] הופך ל[[עופרת]] וכו'. מתברר שלהתפרקות הרדיואקטיבית יש קצב מסוים וקבוע, ששונה מחומר לחומר. ניקח דוגמה: יש לנו 800 אטומים של [[רובידיום]]. אחרי 1622 שנים חצי מהאטומים של הרובידיום הפכו לאטומים של [[רדון]]. נשארנו עם 400 אטומים של רובידיום, אבל... כעבור עוד 1622 שנה, חצי מהם הפכו לרדון, וכך הלאה, וכך הלאה. הזמן, שבו מופחתת כמות מסוימת של חומר למחציתה על ידי פירוק רדיו אקטיבי נקרא "[[זמן מחצית חיים]]". זמן מחצית החיים שונה מחומר לחומר.
 
[[פחמן 14]] 14 הוא איזוטופ בלתי יציב אשר מתפרק והופך לפחמן ל[[פחמן-12]]. זמן מחצית החיים שלו הוא 5717 שנה, כלומר: תוך 5717 שנים הופכת מחצית הכמות של פחמן -14 לפחמן -12. בעזרת פחמן -14 מתארכים גיל של מאובנים, וגם ממצאים אחרים ממקור אורגני (חי וצומח). לדוגמה, [[רמת הגולן]] עשויה [[בזלת]] - סלע שאין בו חלקים אורגניים. באחד מזרמי הלבה שהתקשו והפכו לסלע בזלת נמצאה כבשה מאובנת אשר נלכדה בזרם הלבה החם, מתה, וכשהלבה התקררה לבזלת היא נשארה בתוכה. תיארוך שרידי הכבשה על ידי פחמן[[תיארוך פחמן-14|פחמן-14]] קבע שהיא בת 4000 שנה. מכאן מסיקים שהרי הגעש של רמת הגולן היו פעילים גם לפני 4000 שנה).
 
שיטת פחמןתיארוך פחמן-14 נחשבת טובה עד גיל של 40,000 שנים, ומאבדת מהדיוק שלה אחר כך.
הסיבה היא שבמאובנים בני ארבעים אלף שנים, יחס הכמויות בין פחמן 14 לפחמן 12 הוא בערך 1:128. עבור מאובנים הרבה יותר ישנים היחס יורד לחצי בכל 5717 שנים. כך, למשל, עבור מאובן בן מאתיים אלף שנים, היחס הוא בערך אחד ל- 35 מיליארד, וקשה למדוד יחסים כאלה.
 
===הנוסחה לחישוב גיל הסלע באמצעות השיטה הרדיו-אקטיבית===