זמן גאולוגי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: is:Jarðsaga |
←השיטה הרדיואקטיבית: פחמן 14 -> פחמן-14 + הגהה |
||
שורה 35:
השיטה הרדיואקטיבית נותנת זמן מוחלט - מתי בדיוק נוצר הסלע, ובכך יתרונה הגדול. השיטה ה[[רדיואקטיביות|רדיואקטיבית]] מבוססת על העובדה ש[[איזוטופ|איזוטופים]] מסוימים הם בלתי יציבים ומתפרקים בצורה ספונטנית ליסודות אחרים (תוך שחרור אנרגיה). למשל [[אשלגן]] מתפרק והופך ל[[ארגון (יסוד)|ארגון]], [[אורניום]] הופך ל[[עופרת]] וכו'. מתברר שלהתפרקות הרדיואקטיבית יש קצב מסוים וקבוע, ששונה מחומר לחומר. ניקח דוגמה: יש לנו 800 אטומים של [[רובידיום]]. אחרי 1622 שנים חצי מהאטומים של הרובידיום הפכו לאטומים של [[רדון]]. נשארנו עם 400 אטומים של רובידיום, אבל... כעבור עוד 1622 שנה, חצי מהם הפכו לרדון, וכך הלאה, וכך הלאה. הזמן, שבו מופחתת כמות מסוימת של חומר למחציתה על ידי פירוק רדיו אקטיבי נקרא "[[זמן מחצית חיים]]". זמן מחצית החיים שונה מחומר לחומר.
[[פחמן 14]]
שיטת
הסיבה היא שבמאובנים בני ארבעים אלף שנים, יחס הכמויות בין פחמן 14 לפחמן 12 הוא בערך 1:128. עבור מאובנים הרבה יותר ישנים היחס יורד לחצי בכל 5717 שנים. כך, למשל, עבור מאובן בן מאתיים אלף שנים, היחס הוא בערך אחד ל-
===הנוסחה לחישוב גיל הסלע באמצעות השיטה הרדיו-אקטיבית===
|