חוק וסטמינסטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Y.B (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Y.B (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
החוק התייחס לכל הדומיניונים של האימפריה הבריטית בשנת [[1931]]: [[חבר העמים של אוסטרליה]], [[הדומיניון של קנדה]], [[מדינת אירלנד החופשית]], [[ניופאונדלנד (דומיניון)]], [[דומיניון ניו זילנד]] ו[[האיחוד של דרום אפריקה]].
 
החוק קבע כי לא יכנס לתוקף ב[[אוסטרליה]], ב[[ניו זילנד]] ווב[[ניופאונדלנד]] עד לאחר אישרור על ידי הפרלמנטים המקומיים. אוסטרליה אישררה את החוק בשנת [[1942]], ואימצה אותו רטרואקטיבית ל-[[3 בספטמבר]] [[1939]] (יום תחילת [[מלחמת העולם השנייה]]). ניו זילנד אישררה את החוק ב-[[25 בנובמבר]] [[1947]]. ניופאונדלנד מעולם לא אישררה את החוק, ולבקשתה שבה [[הממלכה המאוחדת]] לשלוט בדומיניון שליטה מלאה עד שניופאונדלנד הפכה ל[[פרובינציות קנדה|פרובינציה]] של [[קנדה]] בשנת [[1949]].
 
==משמעות החוק==
שורה 20:
 
===פרישתו של המלך אדוארד השמיני===
קודם לפרישתו של המלך [[אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת|אדוארד השמיני]] בשנת [[1936]] התייעץ [[ראש ממשלת בריטניה]] [[סטנלי בולדווין]], לבקשת המלך, עם שרי הממלכות השונות. אדוארד השמיני רצה לשאת לאישה את [[ואליס סימפסון]]. [[ממשלת הממלכה המאוחדת]] התנגדה ל[[נישואיןנישואים]] בשל היותה של סימפסון [[גירושים|גרושה]].
 
ארבעת ראשי הממשלות של הדומיניונים הגיעו להסכמה בדבר אי הסכמתם לנישואים. בעקבות הסירוב, החליט המלך לוותר על כיסאו. ויתור זה, לאור חוק וסטמינסטר, דרש שכל אחת מממשלות הדומיניונים תאשר את הפרישה.