אפקט מקלינטוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''אפקט מקלינטוק''' (נקרא גם '''אפקט המעונות''' או '''אפקט סנכרון המחזור החודשי'''), [[תאורייה]] המציעה כי ל[[מחזור חודשי|מחזור החודשי]] של [[נשים]] הגרות יחד (כגון בבתי כלא, מנזרים ומעונות) יש נטייה להתסנכרן עם הזמן. נקראת על שם הפסיכולוגית, מרתה מקלינטוק, שהייתה הראשונה לחקור את הנושא.
 
התאורייה מקבילה לאפקטל'''אפקט וויטין''', הנצפה בבעלי חיים קטנים כגון עכברים ושרקנים. בניגוד לאפקט וויטן המונע על ידי [[פרומונים]] [[זכר]]יים, אפקט מקלינטוק מדבר עלטוען השפעתלהשפעת [[פרומונים]] נקביים בלבד.
 
==הוכחה מחקרית==
התופעה, המכונה לעיתים "'בקרה חברתית של הביוץ"', נחקרה לראשונה באופן פורמלי על ידי הפסיכולוגית
מרתה מקלינטוק שדיווחה על ממצאיה ב-[[Nature]]‏‏<ref>‏http://dx.doi.org/10.1038%2F229244a0‏</ref> בשנת [[1971]]. בשנת [[1998]] מקלינטוק פרסמה מאמר נוסף ב-Nature שתמך בממצאיה הראשונים. מקלינטוק ביצעה סדרת ניסויים בהם דגימות ריח מבתי שחי של נשים נוגבו בשפתיהן של נשים אחרות. על פי המאמר נמצא כי הניגוב גרם לשינוי המחזור החודשי באופן שיסונכרן עם המחזור של הנשים מהן נלקחו הדגימות‏‏<ref>‏http://dx.doi.org/10.1038%2F32408‏</ref>.
 
שורה 10:
אילו לכל הנשים היה מחזור ממוצע של 28 יום, ההפרש המקסימלי בין התחלת מחזור של שתי נשים היה 14 יום, המינימלי 0 ימים (סנכרון) והממוצע 7 ימים. ללא אפקט מקלינטוק היינו מצפים כי בקבוצה קטנה לחצי מזוגות השנים יהיה הפרש קטן מהממוצע דהיינו פחות מ-7 ימים. המחקר הראשוני של מקלינטוק דיווח על הפרש ממוצע של 5 ימים- ייתכן ומדובר במקריות סטטיסטית בלבד‏‏<ref>‏http://transactionpub.metapress.com/openurl.asp?genre=article&issn=1045-6767&volume=17&issue=4&spage=434‏</ref>.
 
רוב המחקרים בנושא בוצעו בדיעבד, כלומר הנשים נשאלו על מחזורי העבר שלהם. ייתכן ובתשובותיהםותשובותיהם ישנההושפעו הטייהמהטיית דיווח קוגנטיבית‏‏<ref>‏http://www.straightdope.com/columns/021220.html‏</ref>.
 
התאורייה אינה מסבירה את אופי הסנכרון בין שתי נשים בעלות אורך מחזור שונה‏‏<ref>‏http://www.straightdope.com/columns/021220.html‏</ref>. נשים בעלות הפרש של יומיים באורך המחזור שלהן עשויות לקבל מחזור באותו יום אך בחודש הבא יהיה ביניהן הפרש של יומיים, בחודש שלאחריו של ארבעה ימים וכן הלאה.
שורה 16:
נמצאו כשלים מתודולוגיים במחקרי העבר. ניתוח ביקורתי של הממצאים הציג את הדוגמא הבאה:
 
{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=נניח ומחקר מתחיל בראשון לאוקטובר. נבדקת א, בעלת אורך מחזור של 28 יום, מתחילה מחזור ב-27 בספטמבר, ב-25 באוקטובר וב-22 בנובמבר. נבדקת ב, בעלת אורך מחזור של 30 יום, מתחילה ב-5 באוקטובר וב-4 בנובמבר. חוקר נאיבי עשוי לדווח כי הפרש זמני המחזור שלהן הוא 20 יום ואז 18 יום, דהיינו הן מסתנכרנות. בפועל, ההפרש התחיל ב-8 ימים (27 בספטמבר - 5 באוקטובר) והן דוקא מתרחקות אחת מהשנייה.
}}
 
סביר כי שגיאה כזוכאלה תתקבליתקבלו במחקרים קטנים יותר, כמו אלה שנעשו בנושא‏‏. חוקר אחד טען כי בניתוח ממצאי העבר בתוספת תיקון שגיאות כאלה, הראיות לקיום האפקט נעלמות‏‏<ref>‏http://dx.doi.org/10.1016%2F0306-4530%2892%2990016-Z‏</ref>.
 
יש שטענו כי ה[[מתאם]] הסטטיסטי המסביר את האפקט הוא [[מתאם אקראי|אקראי]] ונובע מגורם חיצוני כמו השפעת הירח‏‏<ref>‏http://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/0300049110‏</ref>. תאוריות הקושרות בין הירח לזמני ביוץ ומחזור (Lunaception) אינן מקובלות כמבוססות מדעית.