כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה – הבדלי גרסאות

 

"מי נבון וישאל שאלה (לא אישית)

מי חכם וידע

כי

 

המשוררת [[שלי אלקיים]] פרסמה את הפואמה הזאת, ללא איוריו של אבולעפיה, שנתיים לפני שיצא לאור כספר, בשנת 1984, בעת ובעונה אחת בשני כתבי עת [['דבר לילדים']] ו'יתד', שבעריכת [[דוד חמו]] ו[[שלמה סבירסקי]], (יתד, נובמבר-דצמבר, 1984, עמ' 15), עם הקמתה את תנועת [['המזרח אל השלום']]. המשוררת, לחמה בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת בגילויי גזענות בחברה הישראלית וספרה הוא חלק ממאבקה ב[[סטריאוטיפים]] ובעוול הרגשי שבדעות הקדומות ששלטו בחברה. היא מיועדת לילדים ולהוריהם, שבדרך כלל הנם מקור הדעות הקדומות אצל ילדיהם.

השיר מתאר את המפגש הראשון והשני של שתי חיות קטנטנות 'נחש' ועכבר', שמשחקות יחדיו בהתרגשות ובסקרנות הדדית ביער. בהגיען הביתה הן מגלות שנפגשו לא רק זו עם זו אלא גם עם עומס סטריאוטיפים שאיננו מאפשר את מימושה של הידידות בפגישה השנייה. כוחה היצירה נובע מן המתח שבין המשיכה הטבעית של ילדים אל מפגש עם ילדים אחרים מגזע ו/או מין ו/או רקע תרבותי שונה ובין ה[[סטריאוטיפים]] הנערמים על ידי הורים וסביבה חברתית. המסר נגד גזענות וסטריאוטיפים ניצוק ביצירה קלאסית זו ומלמד שהקשר עם הזולת בונה את העצמי ומשחררו. הפואמה מאופיינת בהתפתחות דרמטית של הסיפור ובסיום הפתוח של מפגש בלתי צפוי בין הנחש לעכבר כי המשוררת קוראת לילדים להשלים את המפגש השלישי.

כשיצאה היצירה לאור כספר בשנת 1986 באיוריו של הצייר [[יוסי אבולעפיה]] ב[[הוצאת כתר ספרים ירושלים]]' נתקבלה בהתלהבות על ידי שכבות נרחבות בקרב הורים ומורים. הספר מתייחד מן הספרים האחרים בנרטיב צלול ובעומק רגשי שסוחף בטלטלה רגשית החל מן המשחק המענג של הפגישה הראשונה אל החרדה הלילית שבאזהרת האמהות, ומשם אל חוסר הביטחון שמאפיין את הפגישה השנייה ואת התקווה או העיצבון שבשאלה הנשאלת לגבי קיומה או אי קיומה של הפגישה השלישית. ייחודיותו ש"אינו רק אוסף של חרוזים לילדים אלא שיר ממש" ( רלה מזלי, עיתון תל אביב, 1987). הספר תרם לספרות הילדים העברית משל על אפשרות של מפגש ממוקד ובלתי אמצעי, נקי מדעות קדומות ומסטריאוטיפים שמעיבים על האפשרות של קיום קשר חברתי תקין ויחסים בריאים. הספר יוצא דופן במולו"ת לילדים בגין המינימליזם – הן בפואטיקה והן באיור שהשתמש בשלושה צבעים בלבד. איורי הספר משלימים אזורים שהמשוררת השאירה פתוחים לאינטרפרטציה בפואמה, כגון רצף איורים, שמתאר אופני משחק האפשריים שבין הנחש והעכבר, ותומך במסר הרגשי של המשל. עבודת האיור לספר 'כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה' היא חלוצת ציורי החיות של אבולעפיה בתוך ספרי-הילדים. אלקיים ואבולעפיה עבדו על אנתולוגיה של משלי חיות ("החיות כמשל', 'תרמיל', ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב, 1992).

 

"משום שהתפוקה המוצעת הינה ב'כל אחד יכול' לכתוב שיר. התלמידים בסדנה, בדרך כתיבתם, מפרשים את היצירה של שלי אלקיים, שהיא משל פתוח, ובזה עיקר איכותה. יצירה זו מאפשרת לנו מרחב פירושים גדול. בנוסף, ה... יצירה ... נבחרה כמתאימה לסדנה משום שבתוך היצירה מזמינה המשוררת עצמה את קוראיה לחבר את סצנת הסיום לספרה. שילוב שיטת ה'דיגום הפארודי' עם עבודה מובנית על 'כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה' מאפשר לנו איתורם, בפרק זמן קצר יחסית של תלמידים מוכשרים בספרות"

 

"בעת הנחיית הדיון בגן, עדיף שתתמקד הגננת בעימות ובהתמודדות עם הרגשות שמעלה הסיפור. בסיפור 'כשהנחש...' מובלט היחס של האמהות לכל התנהגות חריגה ושונה של ילדיהן. הילדים פרצו את המעגל.... ונהנו ממשחק משותף עם 'אוייב המשפחה'. משחק כזה, מעיד הסיםור, אפשרי ואף מהנה.... גננת, מורה, הורה, שעורכים דיון על הסיפור, ייטיבו לעשות אם יביאו את הילד להתמודדות עם הרגשות שמעורר הסיפור לשונה, לזר, לחורג." (רביד, רות, ""מיתודה: חינוך לסובלנות וסבלנות באמצעות סיפור", ספרות ילדים ונוער, תשרי תשנ"ה, אוקטובר 1995, חוברת א (85) עמ2 15-16)

בכינוס הרביעי של הוועידה העולמית לדת ולשלום, שנערך באוסטרליה ב17 בינואר 1989 נכתב בהחלטות ועדת החינוך:

"בשאלת ספרות לילדים בנושא השלום, ספרה של שלי אלקיים כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה נבחן כרגע על ידי אונסקו לאפשרות של הדפסתו והפצתו במספר שפות, כפרויקט משותף של אונסקו והוועידה העולמית לדת ולשלום..." (החלטות ועדת החינוך, הועידה העולמית לדת ולשלום [[WCRP]], אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, 17 בינואר 1989, רשם: פטריס ברודייר)

* רביד, רות, '''מיתודה: חינוך לסובלנות וסבלנות באמצעות סיפור''', '''ספרות ילדים ונוער''', תשרי תשנ"ה, אוקטובר 1995, חוברת א (85) ע' 15-16

* פלד, ניבה, '''משואה לתקומה''', מחוז דרום, משרד החינוך, ללא ציון תאריך, ע' 3

 

==קישורים חיצוניים==