|
'''מפלגת שומרי [[ארז הלבנון|הארזים]]''' ([[ערבית]]: '''حراس الأَرز''', תעתיק: חֻראס אַלארז) היא מפלגה [[לבנון|לבנונית]] ימנית לאומית, שבעבר פעלה גם כמיליציה. דו"ח של מחלקת המחקר של [[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס האמריקני]] מה-[[1985]] הגדיר את הארגון כ"[[ארגון טרור]] [[מארונים|מארוני]] קיצוני",<ref><div style="direction: ltr;">
Creed, John. Congressional Research Service Report Lebanon 85-885-F July 31, 1985, [http://lcweb2.loc.gov/frd/cs/lebanon/lb_appnb.html appendix]
</div></ref> אם כי המפלגה מעולם לא הוגדרה כארגון טרור באף מדינה. המפלגה נוסדה על ידי [[אטיין סאקר]], שזכה לכינוי "אבו ארז" (ב[[ערבית]]: אבי הארזים), במקביל לייסודה של מפלגת ההתחדשות הלבנונית בתחילת שנות השבעים. שומרי הארזים פעלו ב[[מלחמת האזרחים בלבנון]] תחת הסיסמה "לבנון, לפקודתך". באופן רשמי, המפלגה מגדירה עצמה כחילונית, אך עובדה זו מוטלת בספק, היות שלחבריהלחבריה זיקה [[נצרות|נוצרית]]-מארונית חזקה.
שומרי הארזים נוצרו כמיליציה בשנים שהובילו ל[[מלחמת האזרחים בלבנון|מלחמת האזרחים השנייה]], והחלו במבצעים צבאיים במהלך אפריל [[1975]]. בספטמבר [[1975]] יצא הקול הקורא מס' 1 של התנועה, שהוקיע את התומכים בחלוקתה של [[לבנון]]. הקול הקורא השני כלל מתקפה נחרצת על ה[[פלסטינים]], והשלישי ביסס את עמדתה של המפלגה בנוגע לזהות הלבנונית לפיה על לבנון לנתק את עצמה מהזרם ה[[ערביזם|ערביסטי]]. המפלגה הפיצה את מסריה באמצעות כתובות גרפיטי במזרח [[ביירות]], ביניהן: "לא ל[[סוריה]], לא להתנגדותל[[מקאומה|התנגדות]] האסלאמית, לא לערביות; לבנון תהיה בית הקברות של הטרוריסטים ה[[פלסטינים]]". שומרי הארזים הצטרפו ל[[מיליציה|מיליציות]] נוצריות נוספות בלבנון כדי ליצור ב-[[1976]] את [[החזית הלבנונית]].
==היסטוריה==
===ההשתתפות במלחמת האזרחים הלבנונית===
שומרי הארזים הצליחו לגייס כ-500-10001,000 לוחמים במהלך מלחמת האזרחים. הם טענו כי הם מגנים על לבנון "במילה ובחרב", ובכך הצביעו על זיקתם הנוצרית-[[מארונים|מארונית]]. עם זאת, כמה מתומכיה התעקשו לשמור על צביון ללא זיקה עדתית או דתית. בשיאה הגיעה התנועה ל-60006,000 תומכים, אך על אף מספרם השולי בזירה הפוליטית הלבנונית, היו שומרי הארזים מעורבים בכמה מההתנגשויות הקשות ביותר של המלחמה.
===פעילות צבאית===
במרץ [[1976]] התעמתו שומרי הארזים עם כוחות של ה[[פלסטינים]] ומפלגות השמאל במערב [[ביירות]]. יחידה של שומרי הארזים נפרשה גם באזרבאזור [[זערור]], על הכביש המוביל ל[[זחלה]], כדי לתמוך בכוחות ה[[פלנגות]]. באפריל לוחמים של שומרי הארזים הצליחו להתבסס מדרום ל[[ביירות]], תוך לחימה בקואליציה של כוחות פלסטינים, של [[המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית]] (PSP), ושל [[המפלגה הסורית הסוציאליסטית הלאומית]] (SSNP).
בקיץ 1976 היו שומרי הארזים בין המיליציות הראשונות שתקפו את [[תל אלא-זעתר]], המחנה הפלסטיני האחרון במזרח [[ביירות]], שנפל לאחר 52 ימי מצור. מעשיהם של אנשי התנועה ובעלי בריתם לאחר נפילת המחנה תוארו לא פעם כ[[טבח תל אל-זעתר|טבח]] של האוכלוסייה האזרחית. במהלך הקרב הוביל סאקר יחידה של שומרי הארזים ל[[שכא]], בה [[טבח שכא|נטבחו]] אזרחים נוצרים בידי כוחות שמאל [[פלסטינים]], ונלחם בתוקפים. שומרי הארזים, לצד כוחות נוצריים נוספים, פלשו לאחר מכן לאזור [[כורה (לבנון)|כוּרה]] בצפון לבנון והגיעו ל[[טריפולי (לבנון)|טריפולי]], כדי לתמוך בתושבים הנוצרים שכותרו על ידי כוחות עוינים. ב-[[1978]], כחלק מ[[החזית הלבנונית]], לחמו אנשי התנועה בביירות ב[[צבא סוריה]], עימו התעמתו פעם נוספת ב[[זחלה]] ב-[[1981]]
ב-[[1985]] הגנו שומרי הארזים בחירוף נפש על [[כפר פאלוס]] ו[[מובלעת ג'זין|ג'זין]]. לקראת סוף שנות השמונים, ולמעשה עד לשנת 2000, התמקדה הלחימה ברצועת הביטחון שכבש צה"ל ב[[דרום לבנון]]. שומרי הארזים ומיליציות נוספות התארגנו מחדש במסגרת [[צבא דרום לבנון]], ושימרו ברובהברובם את האידאולוגיה שלהם, תוך אימוץ טקטיקות צבאיות חדשות.
===רעיונות פוליטיים===
===היחס לפלסטינים===
לאור מעורבותם של הגורמיםגורמים ה[[פלסטינים]] ב[[מלחמת האזרחים בלבנון|מלחמת האזרחים]], טיפחוישראל שומריהעניקה הארזיםתמיכה קשריםלמיליציות עםנוצריות [[ישראל]],ובהן שומרי הארזים וקיבלושקיבלו ממנה תמיכה ונשק, בדומה למיליציות נוצריות אחרות בלבנון כמו ה[[פלנגות]] ו[[הנמרים]]. במאמר שהתפרסם ב[[ג'רוזלם פוסט]] ב-[[23 ביולי]] [[1982]] סיכם סאקר את עמדתו כלפי הפלסטינים: "הפלסטינים הם אלה שעלינו להתמודד עימם. לפני עשר שנים היו 84 אלף. היום יש בין 600 ל-700 אלף. בעוד שש שנים יהיו שני מיליון. אסור לנו לתת לזה להגיע לידי כך". הפתרון שהציע: "פשוט מאוד. אנחנו נגרש אותם לעבר גבול [[סוריה]] ... מי שיסתכל לאחור, יעצור או יחזור, יירה במקום. יש לנו זכות מוסרית, הנתמכת בתוכניות יחסי ציבור מאורגנות היטב ובהכנות פוליטיות". במהלך [[מלחמת האזרחים בלבנון|מלחמת האזרחים]] הייתה סיסמתם של שומרי הארזים: "חובתו של כל לבנוני היא להרוג (לפחות) פלסטיני (אחד)".
===סופה של המיליציה===
ב-[[1989]] נלחמו שומרי הארזים ב[[צבא סוריה]] פעם נוספת, הפעם לצידו של [[צבא לבנון]], למען ממשלתו של הגנרל [[מישל עאון]]. ב-[[1990]], בתגובה לכיבושה של [[כווית]] בידי [[סדאם חוסיין]], הצהירו שומרי הארזים כי "ה[[ערביזם]] הוא השקר הבלתי מעורער של המאה ה-20", קראו לאזרחי לבנון להתאחד סביב מנהיגותו של [[מישל עאון|עאון]], ולפרוש מהחברות ב[[הליגה הערבית|ליגה הערבית]].
מעמדם של שומרי הארזים, כמו של שאר כוחות הימין, נחלש עם סיומה של [[מלחמת האזרחים בלבנון|מלחמת האזרחים]] ב-[[1990]]. לאחר ש[[מישל עאון|עאון]]שעאון נאלץ לעזוב את תפקידו נעצר סאקר באשמת תמיכה בו על ידי אנשי [[הכוחות הלבנונים]] של [[סמיר ג'עג'ע]]. סאקר נמלט ל[[מובלעת ג'זין]], ולבסוף עזב את לבנון לאירופה לאחר נסיגת [[ישראל]] ממנה. בכירים אחרים במפלגה נחשבים למבוקשים עד היום בלבנון, באשמת [[פשעי מלחמה]]. עד לנסיגת [[ישראל]] מ[[רצועת הביטחון|דרום לבנון]] בשנת [[2000]] היוו כוחות שומרי הארזים חלק מ[[צבא דרום לבנון]], ומאז פעילותם היא בעלת ציביון פוליטי בלבד, הקוראת לסיום הנוכחות הסורית בלבנון.
כיום מפלגת שומרי הארזים היא מפלגה פוליטית חוקית ופעילה אשר הוסיפה לשמה את השם "התנועה הלאומית הלבנונית" (חרכאת אל-קואמיה אל-לבנאניה). תומכיה, מפוזרים בכל העולם ולמפלגה סניפים פעילים בארצות רבות. כמו כן, למפלגה תנועת נוער.
|
