טובת הילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ציון שמדובר בישראל
אין תקציר עריכה
שורה 11:
 
מקרים אחדים ב[[ישראל]] עלו לדיון ציבורי, בעקבות החלטות של גורמים מקצועיים שהעדיפו צד אחד על פני הצד השני, בשם טובת הילד. כמה מהם נחרתו בתודעה הציבורית, וממשיכים לעורר מחלוקת עד היום:
* פרשת [[יוסל'ה שוחמכר]], שנחטף ב-[[1961]] מהוריו הביולוגיים על ידי סבו שהיה סבור כי טובתו מחייבת לגדלו בסביבה דתית השונה מחייהם החילוניים של ההורים. בתי המשפט החליטו אחרת, וגורמי אכיפה בישראל פעלו נמרצות ליישם את ההחלטה להשיבו להוריו,ואכן כעבור שנה הוא הוחזר לארץ.
* פרשת [[קרולין ברונה]], ילדה ברזילאית שאומצה בישראל על ידי בני הזוג סימון ויעקב תורג'מן ב-[[1986]]. לאחר שהתברר כי הילדה נחטפה על ידי גורמים פליליים החליט [[בית המשפט העליון]] כי על הילדה לשוב להוריה הביולוגיים ב[[ברזיל]].ב-[[1988]] הוחזרה הילדה להוריה הביולוגים,אך כתוצאה מהחלטת בית המשפט הילדההיא נלקחה מבית חם ואוהב של הורים מאמצים, ועברה לחיות בשכונת עוני, בדרום ברזיל,ולמצוקה נפשית שדירדרו את מצבה.
* פרשת [[ילדי יונדף]] שנחטפו בשנות ה-70 על ידי אמם, מאביהם שחי בגרמניה, והובאו לישראל. בית המשפט השיב אותם לגרמניה בשם טובת הילד, וכעבור שנים הודה אחד הילדים בראיון עיתונאי כי מבחינתו הייתה זו החלטה שגויה.