התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית – הבדלי גרסאות

התיקון בא לענות על מספר סוגיות, שה[[חוקת ארצות הברית|חוקה]] המקורית לא עסקה בהן ושהתגלוושעלו במרוצת השנים. כך, למשל, החוקה לא פירטה את מעמדו של סגן-נשיא המקבל את סמכויות ותפקידי הנשיא לאחר מותו של הנשיא, התפטרותו או הדחתו. בשנת [[1841]] נפתרה לראשונה בעיה זו באמצעות [[תקדים]] שנקבע על המקום בידי [[ג'ון טיילר]], שירש את [[ויליאם הנרי הריסון]]: טיילר הושבע לתפקיד כנשיא לכל דבר ועניין, ולא כנשיא בפועל, אך היו פרשנים שסברו כי אין זה נכון.

בעיות נוספות הן מינוי סגן הנשיא בעת שפקעה כהונתו של סגן הנשיא טרם זמנה, ומילוי תפקיד הנשיא בעת שנבצר ממנו למלא את תפקידו. בעיה זו, שלאלא הייתה אקוטית במיוחד ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], שבה הנשיא לא היה בעל ההשפעה שיש לו כיום, אך בימינו, שבהם נשיא ארצות הברית הוא האיש החשובמהתפקידים ביותרהחשובים בעולם, לא נראה סביר לאפשר מצב של אי-וודאות במקרה שנבצר ממנו למלא את תפקידו.

כדי לפתור את כל הבעיות הנ"ל, הוצע ב-[[6 בינואר]] [[1965]] ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט של ארצות הברית]] מה שהיה עתיד להיות התיקון ה-25 לחוקה. ב-[[19 בפברואר]] הסנאט אישר את ההצעה, והעבירה ל[[בית הנבחרים של ארצות הברית|בית הנבחרים]], אשר הכניס בהצעה מספר שינויים ואישר את הנוסח המתוקן ב-[[13 באפריל]]. ועדה משותפת של שני בתי הקונגרס התכנסה על-מנת לדון בשינויים שהוצעו, וב-[[6 ביולי]] ההצעה, על תיקוני בית הנבחרים, אושרה פעם נוספת בסנאט והוצעה למדינות השונות.