כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; ארצות הברית; תוכנית; על ידי; לעתים; גיליון; פסיק מיותר;
אין תקציר עריכה
שורה 14:
ספור פגישתם."
 
המשוררת [[שלי אלקיים]] פרסמה את הפואמה הזאת, ללא איוריו של אבולעפיה, שנתיים לפני שיצא לאור כספר, בשנת 1984, בעת ובעונה אחת בשני כתבי עת [['דבר לילדים']] ו'יתד', שבעריכת [[דוד חמו]] ו[[שלמה סבירסקי]], (יתד, נובמבר-דצמבר, 1984, עמ' 15), עם הקמתה את תנועת [['המזרח אל השלום']]. המשוררת, לחמה בשנות השמונים והתשעים של [[המאה הקודמתה20]] בגילויי גזענות בחברה הישראלית וספרה הוא חלק ממאבקה ב[[סטריאוטיפים]] ובעוול הרגשי שבדעות הקדומות ששלטו בחברה. היא מיועדת לילדים ולהוריהם, שבדרך כלל הנם מקור הדעות הקדומות אצל ילדיהם.
'''כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה''' מעביר מסרים מקבילים ברמות שונות לגדולים ולקטנים. בשנים הראשונות כשיצא הספר לאור נתלו רוב מבקריו במסרים הפוליטיים-החברתיים (ג'רוזלם פוסט, 19.6.1987) רביד, רות, 'פוליטיקה לילדים', ספרות ילדים ונוער, ניסן תשנ"א – מארס 1991, חוברת ג (ס"ז)), (איתן, מרים, המלצה, קול ירושלים, מקומון ידיעות אחרונות בירושלים, 30.4.1987), מזלי, רלה, 'מסר פוליטי', עיתון תל אביב, ספטמבר 1987) והפואמה פורשה כעוסקת בקונפליקט הישראלי-ערבי. בשנת 1994 הורה ראש הממשלה יצחק רבין על בניית תוכנית לימודים לשלום ולדו קיום וה[[פואמה]] "כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה" נכנסה לתוכנית הלימודים של משרד החינוך. (בדרך לשלום, חינוך על הפרק, 14, לכיתות א'-י"ב לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, למגזר היהודי ולמגזר הערבי, משרד החינוך והתרבות המנהל הפדגוגי האגף לתכניות לעימודים התשנ"ד עמ' 76-77). תלמידים רבים ששמעו את הסיפור מפי מורה בכיתה העתיקו את הנרטיב מהמשוררת שלי אלקיים והעבירו אותו אל חיות אחרות. המקרה הידוע יותר הוא של החייל החטוף גלעד שליט.