מטריאליזם דיאלקטי – הבדלי גרסאות

התורה המרקסיסטית מניחה כי התנהגות האדם ואורח-מחשבתו לעולם קיימים במרחב חברתי. כל <b>'''פעילות</b>''' אנושית מתייחסת לנעשה על ידי בני-אדם, ומשפיעה עליהם. לכך יש שני מובנים:

*<b>'''בסיס החברה</b>''' הכולל את שיטות הייצור, [[אמצעי הייצור]] ושיטת חלוקת המשאבים. הבסיס הינו למעשה המעמד החומרי של החברה, ומושפע הן מה[[טכנולוגיה]] הקיימת ועושרה של החברה, והן מתהליכים היסטוריים שעברו עליה. הבסיס נקרא גם <b>'''יחסי הייצור</b>'''.

*<b>'''מבנה העל של החברה</b>''' המכיל את ה[[חוק|חוקים]], ה[[מיסוד|מוסדות]], ה[[תרבות]] וה[[נורמה (סוציולוגיה)|נורמות]]. מבנה העל מבטא את תודעת ה[[אדם]] ואופני חשיבתו.

המטריאליזם הדיאלקטי גורס כי גם כשפועל האדם פעילות תכליתית, אין הוא מכוון לכל תוצאות מעשיו (הן ברמה האישית והן ברמה ההיסטורית). כמו כן, האדם מעוצב מגורמים במציאות שאינו מתייחס אליהם באופן אקטיבי. עיצוב בלתי מכוון של אדם או מציאות מכונה בשפה המרקסיסטית <b>'''סטיכיה</b>'''. לדוגמה: אדם עובד בשדה על מנת לגדל [[מזון]]. תוצר אחר של פעילותו זו (מלבד המזון) הינו פיתוח שריריו. זו לא כוונתו, ולכן זוהי תוצאה סטיכית של גידול המזון.

מודעות לעיצוב העולם אינה מספיקה: רק כאשר תהליך הינו מכוון והופך ל<b>'''מושא הפעילות</b>''' הוא חדל להיות סטיכי. בדוגמה הקודמת: האדם יכול לדעת כי שריריו יתפתחו, אך לא בשל כך הוא מגדל מזון.

:[[מונחים בסוציולוגיה]]