מבצע שנונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונה, קטגוריה, קישור פנימי
עריכה
שורה 5:
[[תמונה:PBY Catalina landing.jpg|ממוזער|160px|מטוס קטלינה נוחת על המים]]
 
"'''מבצע שנונית'''" ([[3 באפריל]] [[1954]]) שמו של [[מבצע צבאי|מבצע]] [[צה"ל|צה"לי]], משולב בכוחות אויר וים לחילוץ חיילי צוות כחכוח ימי שספינתו נתקעה בחוף [[סעודיה]].
 
==רקע==
"אלמוגית" הוא שמה של [[גוררת]] [[חיל הים הישראלי|חיל הים]] [[הסוואה|שהוסוותה]] כ[[ספינת דיג]] ופעלה קרוב לחוף הסעודי במשימת [[סיור]] מבצעי של כחכוח מ[[שייטת 13]]. מטרת הסיור הייתה לאתר [[מפרץ|מפרצונים]] למטרות [[מסתור]] ו[[מארב]]. בתאריך [[1 באפריל]] 1954 שבק מנועה של האלמוגית שבק, והיא נסחפה עד שנתקעה על [[שרטון]] '''במפרצוןב"מפרצון דאבה'''".
 
מיד עם היוודע המצב בשעה אחת בצהריים (13:00), הוזנק [[מטוס קרב]] של [[חיל האויר]] לוודא את מיקומה המדויק של אלמוגית. עם מטוס הקרב (מדגם [[מוסקיטו]]) הוזנק גם [[מטוס תובלה]] (מדגם [[DC-3 דקוטה]]) בכדי להוות [[תחנת ממסר]] אוירית,אווירית בין הכחהכוח הימי שהיה ב[[ספינה]] המוסוות כספינת דיג, לבין מטוס הקרב בסיור ומוצב פיקודהפיקוד קדמיהקדמי שהוקם מיד בעיר [[אילת]]. אחרי שעתיים וחצי (שעה 15:35) זוהתה הספינה בסעודיה במרחק 146 [[ק"מ]] מאילת. ב[[אגף המבצעים]] הוחלט לבצע פינוי אווירי. במקביל הוחלט לנסות גם פינוי ימי באמצעות אוניית חיל-הים "בר גיורא" שהפליגה לאזור השרטון ("ברזלית").
מיד עם היוודע המצב בשעה אחת בצהרים (13:00), הוזנק [[מטוס קרב]] של [[חיל האויר]] לוודא את מיקומה המדויק של אלמוגית.
 
בידי [[חיל המודיעין|המודיעין]] היו [[תצ"א|תצלומי אויר]] ארכיוניים של רצועת החוף הסעודי, ואלה שימשו את מתכנני החילוץ בקביעת אתרי [[מנחת|נחיתה]] אפשריים. [[סא"ל]] [[שלמה להט]] ריכז את הכנות [[חיל האוירהאוויר הישראלי|חיל האוויר]] כראש ענף מבצעים במפקדת החיל. הייתה התלבטות באיזה דגם [[מטוס]] לבחור, שיהיה מסוגל ל[[נחיתה]] ו[[המראה (תעופה)|המראה]] בשטח [[מדבר|מדברי]] בארץ [[אויב]]. ההתלבטות הייתה בין "מטוסי ים" מדגם [[PBY קטלינה]], או מטוסים מדגם [[פייפר סופר-קב]] או [[DC-3 דקוטה|דקוטה]].
עם מטוס הקרב (מדגם [[מוסקיטו]]) הוזנק גם [[מטוס תובלה]] (מדגם [[דקוטה]]) בכדי להוות [[תחנת ממסר]] אוירית, בין הכח הימי שהיה ב[[ספינה]] המוסוות כספינת דיג, לבין מטוס הקרב בסיור ומוצב פיקוד קדמי שהוקם מיד בעיר [[אילת]]. אחרי שעתיים וחצי (שעה 15:35) זוהתה הספינה בסעודיה במרחק 146 [[ק"מ]] מאילת. ב[[אגף המבצעים]] הוחלט לבצע פינוי אווירי. במקביל הוחלט לנסות גם פינוי ימי באמצעות אוניית חיל-הים "בר גיורא" שהפליגה לאזור השרטון ("ברזלית").
 
בידי [[חיל המודיעין|המודיעין]] היו [[תצ"א|תצלומי אויר]] ארכיוניים של רצועת החוף הסעודי, ואלה שימשו את מתכנני החילוץ בקביעת אתרי [[מנחת|נחיתה]] אפשריים. [[סא"ל]] [[שלמה להט]] ריכז את הכנות חיל האויר כראש ענף מבצעים במפקדת החיל. הייתה התלבטות באיזה דגם מטוס לבחור, שיהיה מסוגל ל[[נחיתה]] ו[[המראה (תעופה)|המראה]] בשטח [[מדבר|מדברי]] בארץ [[אויב]]. ההתלבטות הייתה בין "מטוסי ים" מדגם [[קטלינה]], או מטוסים מדגם [[פייפר סופר-קב]] או [[DC-3 דקוטה|דקוטה]].
בלילה, שעה לפני חצות (23:00), דקוטה המריא מטוס דקוטה לאזור השרטון הסעודי ממנו שודרה תוכנית החילוץ לחיל הים. בגלל דחיפות המבצע, הפקודות למבצע הועברו בקו טלפון רגיל (שאינו מאובטח) למפקדי כוחות האוויר [[אל"מ]] [[עזר ויצמן]] , מפקד בסיס חיל האויר ב[[רמת דוד (בסיס)|רמת דוד]] ו[[רס"ן]] "גרישה" בראון [[מפקד]] [[טייסת]] הפייפרים. זו נבחרה, כי מטוסי [[פייפר]] אמינים ומתאימים יותר לתנאי השטח באזור.
 
לקראת חצות, המריאו שבעה פייפרים בפיקוד [[סרן]] יצחק זוסמן-זמיר, המריאו שבעה פייפרים. ציוד רב הועמס על המטוס המוביל, שהוכן לנחיתה בתנאי קרקע קשים כמצופה. תנאי [[מזג אויר|מזג האויר]] היו קשים ואילצו את [[טייס|הטייסים]] לדחות ביום את המבצע כולו.
[[תמונה:Red SeaHE.png|ימין|200px|ממוזער|מפת ים סוף]]
בבקרבבוקר יום ה-3 באפריל (שעה 07:30), בהפרש של חמש דקות בין מבנה למבנה, המריאה טייסת פייפרים מאילת בשלושה מבנים מאילת.- "שלישיה" ו"שני זוגות". הם טסו דרומה בגובה נמוך במרכז [[מפרץ]] [[הים האדום]], ולאחר כשעת טיסה פנו מזרחה לחוף סעודיה. מעלמעליהם טסחג המוסקיטו כהגנה אויריתאווירית. מפקד הטייסת זיהה את הספינה התקועה על שרטון., במרחקובמרחק לא רב ממנה, נראתה ספינה גדולה נוספת עוגנת. מלבדה, ליד החוף נראתה [[סירת משוטים]] של [[דייג]]. הטייסים ערכו הקפות לוודא שמדובר בספינת חיל הים בזיהוי מדויק, והמוביל התקשר עם הכוח הימי הלכוד על השרטון.
 
יום קודם אילתרו אנשי חיל-הים אילתרוהים [[מסלול נחיתה]]. עם יעף טייסת הפייפרים פתחו [[נר עשן]] על המסלול לסמן למוביל שנחת וזה אותת לשאר לנחות אחריו. שבעת הפייפרים פינו את לוחמי הכחהכוח הימי, ובתנאי ובמזגמזג-אוויר קשהקשים במיוחד שבו לארץ. ארבעה מטוסי [[P-51 מוסטנג|מוסטנג]], בפיקוד רס"ן [[מרדכי הוד]], העלו באש רקטות ותותחים את אלמוגית.
 
== קישורים חיצוניים ==