טוקטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TuvicBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מסיר: cs:Tokáta
עריכה, הסרת {{קצרמר}}
שורה 3:
הטוקטה המפורסמת ביותר מופיעה ביצירתו של [[יוהן סבסטיאן באך|באך]], [[טוקטה ופוגה ברה מינור]] לעוגב, BWV 565.
 
'''==תקופת הרנסאנס - איטליה'''==
טוקטות הופיעו להראשונהלראשונה בסוף תקופת ה[[רנסאנס]]. לעתים נקראו היצירות בשם Tastar de corde (לנסות את המיתרים), פרלוד, אינטונציה, ריצ'רקר, טיינטו (בספרד) וכן בשמות אחרים. המשותף ליצירות תחת שמות שונים אלה הוא האופי האלתורי, שהושתת על פסג'ים וירטואוזיים מול אקורדים בחילופין בין הידיים. יצירות כאלה נכתבו לעוגב, או כלי מקלדת אחרים וכן גם ללאוטה או נבל. מקור הסגנון היה בעיקר בצפון איטליה ומספר פרסומים משנות ה-90 של [[המאה ה-16]] כוללים טוקטות שכבר נקראו כך. טוקטות הולחנו, בין היתר, על ידי [[ג'ובאני דירוטה]], [[אדריאנו בנקיירי]] (שכתבו ספרי לימוד חשובים על נגינה בכלי מקלדת), [[קלאודיו מרולו]] (שכלל בטוקטות שלו קטעים פוגליים), [[אנדראה גבריאלי|אנדראה]] ו[[ג'ובאני גבריאלי]] ואחרים. מלחין חשוב אחר של טוקטות היה ג'ירולמו פרסקובלדי, שהעשיר את סגנון הטוקטה בשינויי מפעם ומרקם פתאומיים, דיסוננטים נועזים וכרומטיקה. את אלה למד מקודמיו הנפוליטניים: ז'אן דה מק, ג'ובני מריה טרבצ'י, אסקניו מיונה ואחרים וכן ממלחיני המדריגל החדשניים לתקופתם כמו הנסיך קרלו ג'זואלדו דה ונוזה. בתקופת הברוק המשיכו באיטליה לכתוב טוקטות כמו למשל אלה של ברנרדו פסקוויני או [[אלסנדרו סקרלטי]], שכמעט אינן מבוצעות כיום. בתקופת הברוק המאוחר נזנחה מעט הכתיבה לכלי מקלדת באיטליה ובכלל זה הטוקטה (פרט לדומניקו סקרלטי) לטובת מוזיקה לתזמורת, הרכבים קמריים ומוזיקה קולית.
 
==תקופת הבארוק - גרמניה==
טוקטות הופיעו להראשונה בסוף תקופת ה[[רנסאנס]]. לעתים נקראו היצירות בשם Tastar de corde (לנסות את המיתרים), פרלוד, אינטונציה, ריצ'רקר, טיינטו (בספרד) וכן בשמות אחרים. המשותף ליצירות תחת שמות שונים אלה הוא האופי האלתורי, שהושתת על פסג'ים וירטואוזיים מול אקורדים בחילופין בין הידיים. יצירות כאלה נכתבו לעוגב, או כלי מקלדת אחרים וכן גם ללאוטה או נבל. מקור הסגנון היה בעיקר בצפון איטליה ומספר פרסומים משנות ה-90 של [[המאה ה-16]] כוללים טוקטות שכבר נקראו כך. טוקטות הולחנו, בין היתר, על ידי [[ג'ובאני דירוטה]], [[אדריאנו בנקיירי]] (שכתבו ספרי לימוד חשובים על נגינה בכלי מקלדת), [[קלאודיו מרולו]] (שכלל בטוקטות שלו קטעים פוגליים), [[אנדראה גבריאלי|אנדראה]] ו[[ג'ובאני גבריאלי]] ואחרים. מלחין חשוב אחר של טוקטות היה ג'ירולמו פרסקובלדי, שהעשיר את סגנון הטוקטה בשינויי מפעם ומרקם פתאומיים, דיסוננטים נועזים וכרומטיקה. את אלה למד מקודמיו הנפוליטניים: ז'אן דה מק, ג'ובני מריה טרבצ'י, אסקניו מיונה ואחרים וכן ממלחיני המדריגל החדשניים לתקופתם כמו הנסיך קרלו ג'זואלדו דה ונוזה. בתקופת הברוק המשיכו באיטליה לכתוב טוקטות כמו למשל אלה של ברנרדו פסקוויני או [[אלסנדרו סקרלטי]], שכמעט אינן מבוצעות כיום. בתקופת הברוק המאוחר נזנחה מעט הכתיבה לכלי מקלדת באיטליה ובכלל זה הטוקטה (פרט לדומניקו סקרלטי) לטובת מוזיקה לתזמורת, הרכבים קמריים ומוזיקה קולית.
 
'''גרמניה'''
 
בין המלחינים אשר שהו בוונציה בסוף תקופת הרנסאנס היה [[הנס לאו האסלר]], אשר בצעירותו למד אצל אנדראה וג'ובני גבריאלי וייבא את הסגנון לגרמניה. מלחין שהביא את סגנון הטוקטה להולנד היה ין פיטרסזון סוולינק, שבטוקטות שלו בולטת הוירטואוזיות וכן קטעים בהם חוזרים מוטיבים כמו הד ואמורים להיות מבוצעים בשינוי דינמי מחזק לחלש כמו חיקוי להד. דבר זה למד סוולינק מג'ובני גבריאלי ודרך תלמידיו הגרמניים כמו סמואל שיידט, היינריך שיידמן, מלכיור שילדט ואחרים הגיע סגנון הטוקטה לגרמניה.
שורה 13 ⟵ 12:
לפני באך התפתחה הטוקטה בגרמניה, כמו למשל ביצירות יוהן פחלבל (אצלו הטוקטות היו בנויות בעיקר על ריצות וירטואוזיות מעל נקודות עוגב ארוכות), ביצירות דיטריך בוקסטהודה (שקרא ליצירות "טוקטה" אך לעתים היו אלה יצירות המורכבות מקטעים בסגנון אלתורי, כולל קטעי סולו מרשימים לפדלים אשר התחלפו בפוגות). הטוקטות הגיעו לשיא התפתחותן בברוק ב[[גרמניה]], ביצירותיו של [[יוהן סבסטיאן באך]]. בטוקטות שלו לעוגב הבאות בצמד עם פוגה גוברת הוירטואוזיות בכתיבה לעוגב, כולל קטעי סולו קשים ומרשימים לפדל, וכתיבה עשירה ומרשימה לידיים, כולל שינויי רגיסטרציה וניגודים.
 
'''==המאה העשרים'''==
 
במאה העשרים קיבלה המילה טוקטה משמעות ספציפית יותר, של יצירה ל[[פסנתר]] הכתובה כולה בצלילים מהירים בעלי ערך ריתמי יחיד ("[[פרפטואום מובילה]]"). טוקטות מוכרות יותר בסגנון זה כתבו [[סרגיי פרוקופייב]], [[קלוד דביסי]], אראם איליץ' חצ'טוריאן וכן מלחינים ישראליים, כמו פאול בן חיים.
שורה 19 ⟵ 18:
 
[[קטגוריה:מבנים מוזיקליים]]
 
{{קצרמר|מוזיקה}}
 
[[en:Toccata]]