הטרור האדום (אתיופיה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ספרים באנגלית |
|||
שורה 9:
בתגובה למתקפות הגרילה של ה[[יחאפה]] ב[[צפון]], מנגיסטו נתן פקודה לעצור ולעכב כל מי שנחשד בהשתייכות לארגון. מ-[[1977]] ועד ל-[[1987]] המשטרה האתיופית, הצבא האתיופי ו[[מפלגת הפועלים האתיופית]] רדפו אלפי אנשים. למרות פעולות אלו ארגון הגרילה המלוכני [[טארנפית]] הצליח להביס את כוחות הממשלה ב[[באגמדיר]] אך בגלל מריבות פנימיות שהובילו לפילוג הארגון הם נכשלו בכיבוש הבירה הקיסרית לשעבר [[גונדר]]. במזרח לעומת זאת פעל ארגון [[החזית לשחרור מערב סומליה]] כשהוא נתמך על ידי ממשלת [[סומליה]] ובכך צבא סמוליה פלש לאתיופיה על מנת לעזור לארגון זה, סומליה הצליחה לכבוש את הערים [[הראר]] ו[[דירה דאווה]] במלחמה זו בעלי בריתה של סומליה [[ברית המועצות]] ו[[קובה]] שינו את עמדותיהם ותמכו באופן פעיל באתיופיה, השלטון האתיופי פינה את עצמו בטיפול ב[[מלחמת אוגדן|פלישה הסומלית]] אך גם השקיע בניסיון למחוץ את הארגונים האריתראים [[ג'אבחה]], [[שעביה]] וה[[וויאנה]] הטיגראיני. בסוף שנות השבעים מנגיסטו ניהל את המערכה הצבאית השנייה בגודלה באפריקה עם כוחות צי ואוויר רבים.
אחרי שניקה את מתנגדיו בתוך הדרג ואויביו ביחאפה, מנגיסטו פנה אל עבר קבוצה מרקסיסטית שתמכה בו בעבר אך כעת הפנתה לו עורף ה[[
== הערות שוליים ==
|