אניאגרם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האיש והאגדה (שיחה | תרומות) |
האיש והאגדה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 41:
*[[תמונה:Mediator.jpg|ימין|60px]] '''[[תשע (אניאגרם)|תשע]]''': ''מגשר, משכין-שלום, משמר'' - תשע-ים נשלטים בידי האמפתיה שלהם. במיטבם הם חדי-עין, מהירי-תפיסה, עדינים, מרגיעים ונמצאים בשלום והרמוניה עם העולם. מצד שני, הם מעידיפים להימנע מעימותים ולכן יסכימו למשאלותיהם של אחרים בשוויון-נפש או שיסגו, בנטייה כלפי אי-פעילות. הם מפחדים מעימותים, הנגרמים מיכולתם להבין בו-זמנית כמה נקודות-מבט סותרות, ומחפשים שקט ושלווה מעל לכל. כך, "חטאם הגדול" הוא ''עצלות'' (Sloth), "רעיונם הקדוש" או מהותם ''אהבה שלמה''. כשהם לחוצים הם מראים את התכונות האופייניות לשש-ים וכשהם פורחים את אלו האופייניות לשלוש-ים.
==כנפיים==
בשיעור מסוים, אפשר לראות את התכונות והמאפיינים של תשעת טיפוסי האישיות של האניאגרם כחופפים בעיגול (העיגול של האניאגרם). לדוגמה, תצפיות מציעות, שטיפוסי האישיות ה"אחד-ים", נוטים לגלות כמה מאפיינים של הטיפוסי האישיות ה"תשע-ים" וה"שתיים-ים". שני הטיפוסים מכל צד של טיפוס, בדרך-כלל נקראים ה'''כנפיים''' של אותו הטיפוס (כך מצד אחד של ה"אחד-ים" נמצאים ה"שתיים-ים" ומהצד השני ה"תשע-ים"; לכן, ה"שתיים-ים" וה"תשע-ים" הם ה''כנפיים'' של ה"אחדי-ים"). היבט זה של האניאגרם, הוצע לראשונה על ידי קלאודיו נאראנז'ו ופותח על ידי מורים יישועים. עם-זאת, מספר תאוריות של האניאגרם אינן מכירות בכלל או שאינן נותנות כל חשיבות להיבט זה של האניאגרם.
מספר תאורטיקנים סבורים כי כנף אחת (הווה אומר, מצד אחד של הטיפוס האישיותי) תהיה לעד יותר דומיננטית ואקטיבית בדינמיקה של הטיפוס, בעוד אחרים מאמינים כי לשתי הכנפיים יכולה להיות פחות או יותר אותה החשיבות, בהתחשב בנסיבות חייו של הטיפוס.
==נקודות מתח וביטחון==
הקווים הפנימיים, היוצרים את המשולש והמשושה, מצביעים על הזרימה הפסיכולוגית המתרחשת באדם החווה מתח או ביטחון. מסיבה זו, הנקודות הסדורות נקראות לעתים 'נקודות לחץ' ו'נקודות ביטחון'.
לפי משנתו של דון ריסו, הקווים מצביעים גם על מה שהוא קורא 'כיוונים של אינטגרציה' למצב פסיכולוגי בריא יותר, וה'כיוונים של דיסאינטגרציה' למצב פסיכולוגי המזיק לבריאות.
רצף נקודות המתח הוא (משמאל לימין) 1-7-5-8-2-4-1 בשביל המשושה, ו-(משמאל לימין) 9-3-6-9 בשביל המשולש. רצף נקודות הביטחון הוא בדיוק בסדר ההפוך (1-4-2-8-5-7-1 בשביל המשושה, 9-6-3-9 בשביל המשולש (שניהם משמאל לימין)). רצפים אלה נמצאים במחזוריות בפיתוח העשרוני של מספרי האניאגרם המחולקים ב-3 או ב-7; המספרים החשובים למערכת של [[גורדייף|גורדג'ייף]] (1/7 = 0.1428571...; 1/3 = 0.3333..., 2/3 = 0.6666..., 3/3 = 0.9999...).
רצפים אלו מסומנים לרוב בעזרת חצים מטיפוס לטיפוס, על הקווים הפנימיים בסמל האניאגרם.
ההבנה המסורתית של נקודות המתח ונקודות הביטחון היא שכשאר אנשים נמצאים בסביבה רגועה או בטוחה הם ייטו להפגין תכונות והיבטים של הטיפוסים המתאימים ל'כיוון' של נקודות הביטחון, ותכונות המתאימות לטיפוסים ב'כיוון' השני כאשר הם לחוצים או עצבניים. כך, כשטיפוס מספר אחד, לדוגמה, נמצא במצב רגוע או בטוח הוא ייטה לגלות כמה מהתכונות החיוביות של טיפוס מספר שבע (הגיוני, מכיוון שאחד-ים נוטים מאוד לרסן את עצמם, בעוד שבע-ים נותנים לעצמם להנות מהרגע). מהצד השני, כשטיפוס מספר אחד לחוץ או עצבני, הוא יבטא כמה מהתכונות השליליות של טיפוס מספר ארבע (בייחוד את הבחינה-עצמית באופן אובססיבי; הם גם חולקים כמות מסוימת של תיעוב-עצמי וריסון-עצמי).
הבנה נפוצה אחרת היא שאנשים יכולים להרגיש ולבטא גם את הצדדים השליליים וגם את החיוביים של שני הכיוונים, בהתאם לנסיבות.
==תת-טיפוסים אינסטינקטיביים==
כל טיפוס מתחלק גם לשלושה תת-טיפוסים אינסטינקטיביים - ה'משמר עצמי', 'אינטימי' ו-'חברתי'. מכיוון שכל נקודה על האניאגרם היא שונה, אפשר לחשוב כי יש לה נטייה כלפי תת-טיפוס כזה או אחר. אך התבוננות חדה והבנה עמוקה דרושים בשביל לקבוע את התת-טיפוס האינסטינקטיבי של אחד.
*תת-טיפוס ה'משמר העצמי' מקדיש את רוב תשומת-הלב לתנאים הפיזיים הדרושים להישרדות.
*תת-טיפוס ה'אינטימי' מרוכז בעיקר על אינטימיות במערכות יחסים של אחד-לאחד.
*תת-טיפוס ה'חברתי' דואג בעיקר לאחרים, בקבוצות ובקהילות.
==קבעונות אגו וחטאים גדולים==
שבעה מטיפוסי האישיות של האניאגרם קושרו עם [[שבעת החטאים]] ושניים נוספים, ''הונאה'' ו''פחד'', נכללו וכך הגיעו לתשעה.
*אחד – [[זעם]] במובן של תסכול כתוצאה מעבודה קשה בשביל לעשות דברים כראוי, בעוד שלשאר העולם לא אכפת מעשיית דברים נכון, ולא מעריך את המאמץ וההקרבות שנעשו.
*שתיים – [[גאווה]], כמו בניפוח עצמי של האגו, במובן של ראיית העצמי כהכרחי לחלוטין בשביל אחרים; להם אין כל צרכים בעוד העולם צריך אותם.
*שלוש – [[הונאה]], בהצגה המסולפת של העצמי על ידי שיווק והצגה של תמונה התהיה מוערכת על ידי אחרים בניגוד להצגה אותנטית של העצמי.
*ארבע – [[קנאה]] באדם אחר המזכיר לקנאי כי הוא לעולם לא יוכל להיות אותו אדם, ובכך מעורר את תחושות הפגמים העצמיים.
*חמש – [[חמדנות]] במובן של אגירת מקורות במטרה לצמצם צרכים מעולם הלוקח יותר מאשר נותן, עם התוצאה של בידוד העצמי מהעולם.
*שש – [[פחד]], לרוב בצורה של חרדה כללית שאינה נובעת ממקור מסוים אך עלולה לזהות אחד כתוצאה מהשלכה פסיכולוגית, ייתכן כי רואים אויבים או סכנות היכן שאין כאלה.
*שבע – [[גרגרנות]], לא במובן של אכילת יתר, אלא במובן של בחינת כל הדברים והחוויות שיש לעולם להציע (רוחב) ולא לקחת את הזמן בשביל התנסויות עשירות יותר (עומק).
*שמונה – [[תאווה]], במובן של רצון ליותר ממה שמגרה את חושיו של אדם זה, מעבר לנקודה בה רוב האנשים ירגישו מוצפים או מוכרעים ויעצרו.
*תשע – [[עצלות]] בחיפוש אחר מערכת אמונות אישית ולכן בחירה באסטרטגיה פחות בעייתית של פשוט ללכת עם הזרם.
==סוגיות מחקר==
בין השאר, כתוצאה לחילוקי דעות בין מורים שונים בדרך בה הם מבינים את מאפייני תשעת הטיפוסים וצדדים אחרים, יותר תאורטיים, של האניאגרם והדינימיקה של האניאגרם, נשמעים קולות הטוענים לעוד מחקר בנושא בשביל לבחון את האניאגרם כטיפולוגיה מוצדקת באופן אמפירי.
בעוד יש הטוענים כי [http://similarminds.com/enneagram_nfo.html המחקר הנוכחי] אינו תומך באנאיאגרם כבר-תוקף (במיוחד בכל הנוגע ל''כנפיים'' ול''נקודות הביטחון והמתח''), אחרים מאמינים כי זה רק בגלל שלא ניתן למדוד באופן אמפירי את טבעו המורכב וה'רוחני' של האניאגרם.
מחקר הפורסם לאחרונה (2005) המבוסס על שאלון אינדיקטור האישיות שפותח על ידי דון ריסו וראס האדסון [http://www.enneagraminstitute.com/research.asp] טוען שהצליח להראות כי תשעת הטיפוסים "קיימים ונכונים באופן אובייקטיבי".
בכל הנוגע למוח, לפחות שלושה מודלים שונים הוצעו כדי לבסס את האניאגרם באופן ניורולוגי:
* אסימטריה באונה הפרה-פרונטלית ופעילות באמיגדלה
* המוח המשולש
* שונות בפעילות הניורוטרנסימטורים
בקשר לתאוריה הראשונה, ספר חלקי בשם "[http://petersavich.com/PersonalityAndTheBrain/ Personality and the Brain]" פורסם ברשת להורדה חינמית בדצמבר 2005. ספר זה, פורסם על ידי מי שמתאר את עצמו כ"האקר", מציג מודל המקשר את האניאגרם עם ממצאים אחרונים במדע הניורולוגיה בנוגע לאסימטריה באונה הפרה-פרונטלית (Prefrontal cortex או לעתים PFC) וב[[אמיגדלה|אמיגדלה]].
בנוגע למודל השני, [http://www.ahigherporpoise.com/7.html The Enneagram and the Triune Brain] מציע תאוריה שונה על האניאגרם והניורולוגיה. המאמר פורסם לראשונה ב-Enneagram Monthly באוקטובר 2000 ומקשר בין האניאגרם ובין תיאורית המוח המשולש של Paul MacLean.
אך בשנת 1966, בספרו ''The Emotional Brain: The Mysterious Underpinnings of Emotional Life'' (בעמודים 92-103 בגרסת הכריכה הרכה) הניורולוג Joseph E. LeDoux דוחה את מודל המוח המשולש של מ'קלין, בטענה שמקלין מגביל את הפונקציות הרגשיות למה שמקלין מכנה [[המערכת הלימבית]]. לה'דוקס מסביר שהפונקציות הרגשיות אינן מוגבלות למערכת הלימבית (לדוגמה, גם לאזורים מסוימים ב-Neocortex יש תפקידים מגוונים בעניין); ובכיוון ההפוך, המערכת הלימבית לא מוגבלת לפונקציות רגשיות (למשל, אזורים מסוימים במערכת מבצעים גם תהליכים [[הכרה|קוגניטיביים]]). אם ביקורותיו של דה'לוקס על המודל של מקלין הן נכונות, הן יסתרו וכך יפטרו את המודל השני הזה כבסיס שימושי לאניאגרם ולניורולוגיה.
לבסוף, המאמר [http://www.enneagraminstitute.com/articles/NArtTina.asp The Enneagram and Brain Chemistry] מציע את המודל השלישי, לפיו ההבדלים בין הטיפוסים באניאגרם נגרמים מהבדלים ברמות הפעילות של [[מוליך עצבי|הניורוטרנסמיטורים]] [[סרוטונין]], [[נוראדרנלין]] ו[[דופמין]].
==ביקורת==
| |||