אווירון (חברה) – הבדלי גרסאות

[[תמונה:Avironhoz.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דב הוז ויצחק בן יעקב משוחחים עם הטייס הראשי של חברת אווירון ליד מטוסו]]

 

החברה הקימה בשנת [[1938]] בית ספר לטייס בקיבוץ [[אפיקים]] ב[[עמק הירדן]], וב-[[20 ביולי]] [[1939]] נערך טקס ענידת הכנפיים ל 9 הבוגרים הראשונים. במהלך מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הופעלו מטוסי החברה במשימות סיור וקישור, התרעה מפני מתקפות של כנופיות ערבים, העברת ידיעות ליישובים מבודדים ופינוי נפגעים.

 

==הקמת החברה==

 

לאחר הזמנת המטוס, על רקע מאורעות תרצ"ו, דב הוז ויצחק בן יעקב, שני אנשי 'ההגנה' שהתעניינו בתעופה, רשמו תוכנית להקמת חברת תעופה עברית שתפעל בחסות המוסדות הלאומיים. למעשה תהיה החברה המסחרית רק כיסוי למטרתה האמיתית, שהיא סיוע אווירי במצבי חירום ליישובים מנותקים (כאמור, החשאיות הייתה נחוצה מתוקף היותה של ארץ ישראל שטח מנדט בריטי). בעיצומם של המאורעות, ביולי 1936, המוסדות הלאומיים אישרו את תוכניתם של הוז ובן יעקב, והוקמה חברת 'אווירון' בראשותם. למעשה, הייתה זו התגשמות תוכניתו של יצחק צ'יזיק, שנפסלה שנתיים קודם לכן נוכח עדיפותה הכלכלית של תוכניתו של רוטנברג. באופן סמלי המטוס שרכש צ'יזיק עם דב הוז ונותר בלונדון יובא לישראל עם הקמת 'אווירון', והוא עמד לרשות החברה יחד עם המטוס הפולני שנרכש לאחר נחיתתו של דז'מבינסקי בתל אביב.

עם שכוח המאורעות בשנת [[1939]], חברת התעופה נדרשה פחות להגנת היישוב. בנוסף, התפרקותן של חברות התעופה הביא להגדלת צי המטוסים של 'אווירון'. שני הגורמים הללו אפשרו לחברה לפתח יותר את הצד המסחרי שלה. מנהליה, אנשי 'ההגנה' דב הוז ויצחק בן יעקב, הגישו בקשות שונות לממשלת המנדט - העברת בסיס החברה מלוד לשדה התעופה בתל אביב, פתיחת נתיבי אוויר בינלאומיים והפעלת קו טיסה לצמח - כדי להגדיל את היצע הטיסות. מלבד פתיחת הקו לצמח (שהחל לפעול באפריל [[1940]] בטיסות סדירות פעמיים בשבוע) בקשותיהם לא אושרו. בחלוף הזמן, עם התקרבות מלחמת העולם השנייה לאזור המזרח התיכון, נסגר חלון ההזדמנויות העסקי שנפתח בפני החברה עם היפסקות המאורעות. החזית התקרבה ביותר לשטח המנדט ביוני 1940, כאשר [[איטליה]] שחלשה על [[לוב]] הכריזה מלחמה על [[בעלות הברית]], ו[[הצבא הבריטי]] נערך בהתאם והעביר את כל תחום התעופה בארץ ישראל לשליטתה של מפקדת [[חיל האוויר הבריטי]] בירושלים. טיסות החברה הופסקו, וקורס הטיס השני שפתחה נמשך תחת תנאים מגבילים.

 

 

בנובמבר [[1947]] הועברו מטוסי החברה לרשות "שירות האוויר" של [[ההגנה]], היחידה שהוותה יסוד ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], והוטסו משדה התעופה ב[[לוד]] ל[[שדה דב]] בתל אביב. החברה פורקה סופית ב-[[1948]].