אווירון (חברה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: ביטחון; כדי; |
|||
שורה 1:
[[תמונה:Avironhoz.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דב הוז ויצחק בן יעקב משוחחים עם הטייס הראשי של חברת אווירון ליד מטוסו]]
'''אווירון''' הייתה [[חברת תעופה|חברת התעופה]] הראשונה שהוקמה ב[[היישוב|יישוב]] למטרת טיסות פנים ולמעשה כזרוע האוויר
החברה הקימה בשנת [[1938]] בית ספר לטייס בקיבוץ [[אפיקים]] ב[[עמק הירדן]], וב-[[20 ביולי]] [[1939]] נערך טקס ענידת הכנפיים ל 9 הבוגרים הראשונים. במהלך מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הופעלו מטוסי החברה במשימות סיור וקישור, התרעה מפני מתקפות של כנופיות ערבים, העברת ידיעות ליישובים מבודדים ופינוי נפגעים.
שורה 7:
==הקמת החברה==
ביוני 1936 יצא מייג'ור דז'מבינסקי, טייס פולני שהיה מיודד עם איש הקלוב הארצישראלי לתעופה צבי הלברשטט, מפולין במטוסו הפרטי
לאחר הזמנת המטוס, על רקע מאורעות תרצ"ו, דב הוז ויצחק בן יעקב, שני אנשי 'ההגנה' שהתעניינו בתעופה, רשמו תוכנית להקמת חברת תעופה עברית שתפעל בחסות המוסדות הלאומיים. למעשה תהיה החברה המסחרית רק כיסוי למטרתה האמיתית, שהיא סיוע אווירי במצבי חירום ליישובים מנותקים (כאמור, החשאיות הייתה נחוצה מתוקף היותה של ארץ ישראל שטח מנדט בריטי). בעיצומם של המאורעות, ביולי 1936, המוסדות הלאומיים אישרו את תוכניתם של הוז ובן יעקב, והוקמה חברת 'אווירון' בראשותם. למעשה, הייתה זו התגשמות תוכניתו של יצחק צ'יזיק, שנפסלה שנתיים קודם לכן נוכח עדיפותה הכלכלית של תוכניתו של רוטנברג. באופן סמלי המטוס שרכש צ'יזיק עם דב הוז ונותר בלונדון יובא לישראל עם הקמת 'אווירון', והוא עמד לרשות החברה יחד עם המטוס הפולני שנרכש לאחר נחיתתו של דז'מבינסקי בתל אביב.
שורה 20:
עם שכוח המאורעות בשנת [[1939]], חברת התעופה נדרשה פחות להגנת היישוב. בנוסף, התפרקותן של חברות התעופה הביא להגדלת צי המטוסים של 'אווירון'. שני הגורמים הללו אפשרו לחברה לפתח יותר את הצד המסחרי שלה. מנהליה, אנשי 'ההגנה' דב הוז ויצחק בן יעקב, הגישו בקשות שונות לממשלת המנדט - העברת בסיס החברה מלוד לשדה התעופה בתל אביב, פתיחת נתיבי אוויר בינלאומיים והפעלת קו טיסה לצמח - כדי להגדיל את היצע הטיסות. מלבד פתיחת הקו לצמח (שהחל לפעול באפריל [[1940]] בטיסות סדירות פעמיים בשבוע) בקשותיהם לא אושרו. בחלוף הזמן, עם התקרבות מלחמת העולם השנייה לאזור המזרח התיכון, נסגר חלון ההזדמנויות העסקי שנפתח בפני החברה עם היפסקות המאורעות. החזית התקרבה ביותר לשטח המנדט ביוני 1940, כאשר [[איטליה]] שחלשה על [[לוב]] הכריזה מלחמה על [[בעלות הברית]], ו[[הצבא הבריטי]] נערך בהתאם והעביר את כל תחום התעופה בארץ ישראל לשליטתה של מפקדת [[חיל האוויר הבריטי]] בירושלים. טיסות החברה הופסקו, וקורס הטיס השני שפתחה נמשך תחת תנאים מגבילים.
בשלהי שנת [[1940]] נהרגו הוז ובן יעקב, חלוצי התעופה העברית, בתאונת דרכים. את מקומו של יצחק בן יעקב, המנהל למעשה של החברה, מילא אורי מיכאלי. עד תום המלחמה מיכאלי נפגש כמה פעמים עם מייג'ור גמבלי, ראש מחלקת התעופה האזרחית בממשלת המנדט,
בנובמבר [[1947]] הועברו מטוסי החברה לרשות "שירות האוויר" של [[ההגנה]], היחידה שהוותה יסוד ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], והוטסו משדה התעופה ב[[לוד]] ל[[שדה דב]] בתל אביב. החברה פורקה סופית ב-[[1948]].
|