תמיסה מוצקה – הבדלי גרסאות

[[Imageתמונה:Solid_solution.jpg|thumbממוזער|200px|'''תרשים 1''' דיאגרמת פאזות בינארית המציגה תמיסות מוצקות בכל הטווח הריכוזים היחסיים.]]

'''תמיסה מוצקה''' היא [[תערובת|תערובת הומוגנית]] בין [[מסיסות|מומס]] (אחד או יותר) ו[[ממס]] הנמצאים ב[[מצב צבירה|פאזה]] [[מוצק|מוצקה]]. התערובת נחשבת [[תמיסה]] ולא [[תרכובת]] כאשר ה[[מבנה גבישי|מבנה הגבישי]] של הממס אינו משתנה וגם יש פזה הומוגנית משותפת לתערובת. המומס יכול להשתלב במבנה הגבישי של הממס באמצעות החלפה של חלקיק ממס בגביש, או באמצעות השתלבות בין חלקיקי הממס ללא החלפתם. שני סוגי התמיסה המוצקה משפיעים על תכונות החומר בכך שהם מעוותים את הסריג הגבישי ומפריעים את ההומגניות הפיסיתהפיזית והחשמלית של החומר הממס.

לתמיסות מוצקות יש שימושים מסחריים ותעשייתיים חשובים, שכן במקרים רבים יש להם תכונות עדיפות על אלו של מתכות טהורות. סגסוגות רבות הן תמיסות מוצקות. אפילו ריכוזים קטנים של מומס יכולים להשפיע על התכונות החשמליות והפיסיותוהפיזיות של המומס.

[[Imageתמונה:Eutektikum.gif|thumbממוזער|250px|'''תרשים 2''' דיאגרמת פזות בינארית זו מתארת שתי תמיסות מוצקות: α ו β.]]

כאשר יציבות התמיסה המוצקה מתערערת (עקב קירור לדוגמאלדוגמה), אקסולוציה (הפרדת תמיסה למרכיביה) מתרחשת ושתי הפאזות נפרדות בצורה מובהקת ברמה המיקרוסקופית או כלמלות שניתן לראותן בעין בלתי מזוינת. דוגמאדוגמה לכך ניתן למצוא במינרל אלקלי פלדספר מזן פרטיט בו ניתן להבחין בשכבות דקות של אלביט לבן בתוך מיקרוקלין ורוד.