דגם אדריכלי – הבדלי גרסאות

דגמים נבנים בדרך כלל מ[[קרטון]], מ[[נייר]] או מחומרי גלם אחרים. הטכנולוגיה כיום אף מאפשרת יציקת דגמים מחומרים פלסטיים במה שמכונה "[[הדפסה תלת מימדיתממדית]]".

המעטפת החיצונית של מרבית הבניינים, אם כי ודאי לא כולם, בנויה ממישורים בצורות שונות המרכיבים את צורתם התלת מימדיתממדית של הבניין. מישורים אלו נחתכים מתוך גליונות הקרטון ומודבקים זה לזה בזווית ובגודל הנכון. חיתוך הקרטונים נעשה על פי רוב בהתאם ל[[תוכנית (אדריכלות)|תוכנית אדריכלית]] המודפסת באותו קנה המידה של הדגם.

חיתוך הקרטון מתבצע באמצעות [[סכין חיתוך]] חדה ו[[סרגל]] מתכת המאפשר חיתוך בקו ישר. חדותה של הסכין הכרחית לרמת הדיוק של הדגם ואיכות הגמר שלו. לאחר חיתוך משטחי הקרטון הם מודבקים זה לזה באמצעות [[דבק]]. דבקים איכותיים וחזקים שאינם מלכלכים את הדגם הם לעיתיםלעתים כאלה הדורשים זמן התייבשות ממושך. לצורך כך נעשה שימוש גם ב[[סרט הדבקה]] זמני המחזיק את חלקי הקרטון זה לזה עד שיתייבש הדבק. במודלי עבודה פשוטים ומהירים נעשה לרוב שימוש ב[[דבק חם]] המתקשה במהירות ואף זול באופן יחסי.

בהדבקת פינות של הדגם - מקומות בהם נפגשים שני [[קיר]]ות בזויתבזווית ישרה, מודבק צד קרטון אחד אל פני הקרטון האחר. במצב כזה, יראה בצד דגם עובי הקרטון ועלול לפגוע בחזותו. בדגמים בעלי גימור גבוה נעשה שימוש בחיתוך מסוג "גרונג" - חיתוך עובי הקרטון בזויתבזווית של 45 מעלות והדבקה של שניים כאלו על מנת לקבל פינה נקייה.

כדי להמחיש את החומרים והצבעים של המבנה, נהוג לחפות את הקרטון בנייר צבעוני או בעל טקסטורה המדמה את חומר הגמר. פעולה זו מתבצעת בכלים דומים לזו של חיתוך הקרטון אולם מדובר בהצמדת מישור הדף אל מישור הקרטון ולא בבנייה של ממש. צביעת דגמים גם היא אפשרית אולם [[צבע (חומר)|צבעים]] מסויימיםמסוימים, כגון [[צבע שמן]] או [[צבע גואש]], גורמים לעיוות הקרטון.

*לצורך [[יחסי ציבור]]. במיזמי בנייה ציבוריים גדולים, בוחרות לרוב רשויות מקומיות או הגופים הציבוריים היוזמים את הבנייה להציג לציבור את הבניין בצורה של דגם המוצב לעיתיםלעתים בסביבתו העירונית הקיימת. זאת, כדי לשפר את תדמית הפרויקט שעלול לעיתיםלעתים להיות שנוי במחלוקת ולגרור התנגדויות.

* '''כעזר לתכנון אדריכלי''' - כחלק מתהליך התכנון של מבנה תלת מימדיממדי, נעזרים אדריכלים במודלים פיזיים כדי לבחון את צורת המבנה והחלל. דגם העבודה נבנה בדרך כלל מחומרים פשוטים וזולים יחסית הניתנים לבנייה מהירה ופשוטה. דגם העבודה הוא כלי משלים לארגז הכלים האדריכלי הכולל סקיצות, תכניות והדמיות ממוחשבות. כיום, הפך המחשב המאפשר ליצור דגמים וירטואלים לעזר שימושי יותר על פני הדגם הפיזי.

* '''כעזר לתכנון הנדסי''' - בנייה פיזית של שלד הבניין יכולה לסייע למהנדסים לבחון את יציבותו הסטטית של המבנה, את נקודות החולשה שלו והתנהגותו הפיזית במקרים של רוחות עזות או רעידות אדמה. בניית דגם בקנה מידה של בניינים הינה פעולה שכיחה בבנייה של מיזמים גדולים מאוד ובעלי שלד ייחודי. לדוגמאלדוגמה, בבנייה של גורד שחקים בעל צורה מיוחדת העשוי שלד פלדה חיצוני וגרעין בטון, נבנה דגם מחומרים המדמים עד כמה שאפשר את תכונותיהם המכניות של חומרי האמת. על הדגם מופעלים כוחות ותנודות המבנה והעיוותים המתקבלים נמדדים, נבדקים ומחזירים את המהנדסים לשולחן השרטוט כדי לשפר את יציבותו ולייעל את השלד. בבנייה של גורדי שחקים בדיקת המבנה ב[[מנהרת רוח]] המדמה את התנהגותו בתנאי אמת היא לעיתיםלעתים צעד הכרחי.

דגם בקנ"מ 1:1 הוא דגם בגודלו האמיתי של הבניין. דגמים כאלו הנבנים מקורות ומוטות עץ פשוטים וחבלים הקושרים ביניהם באים לדמות את נפח הבנייה המתוכנן במיקומו ובגודלו המדוייקיםהמדויקים. דגמים אלה נהוגים במספר מדינות כחלק מהליך אישור הקמת בנייני ציבור או מבנים שעלולים לגרור את התנגדות הציבור. בעזרת דגם 1:1, יכול הציבור לראות מימדיוממדיו האמיתיים של המבנה המתוכנן.