הידרופוביות – הבדלי גרסאות

מולקולות הידרופוביות נוטות להיות לא [[קוטביות]] ולכן מעדיפות מולקולות ניטרליות אחרות או ממסים לא קוטביים. מולקולות הידרופוביות מתקבצות במים לצבר מולקולות הנקרא [[מיצלה]]. זהו גוש [[קולואידי]] בו ראשים הידרופיליים באים במגע עם הסביבה המימית, בעוד זנבות הידרופוביים מופנים כלפי המרכז.

על פי חוקי ה[[תרמודינמיקה]] חומר שואף לרמת ה[[אנרגיה]] הנמוכה ביותר. [[קשר כימי|קשרים כימים]] מקטינים את ה[[אנרגיה כימית|אנרגיה הכימית]] ולכן מים שהם חומר קוטבי היכול ליצור [[קשרי מימן]] בין המולקולות שלו, שואפים ליצור את אותם הקשרים. אך מאחר וחומרים הידרופוביים אינם קוטביים ואינם יכולים ליצור קשרי מימן, המים דוחים אותם וקושרים קשרי מימן בינם לבין עצמם. תופעה זו היא שגורמת לאינטראקציה ההידרופובית (שלמעשה שמה שגוי מפני שהכוח הדוחה מגיע מהמולקולות ההידרופיליות). שתי הפאזות הללו שאינן ניתנות לערבוב (הידרופובית ו[[הידרופיליות|הידרופילית]]) יצמצמו את שטח הפנים הנמצא במגע אחת עם השניה למינימום. התופעה מכונה [[היפרדות פאזות]].