תאודור מומזן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David1776 (שיחה | תרומות)
SmadarGam (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 13:
תחנתו הראשונה באיטליה הייתה [[פירנצה]], שם עסק בעיקר במחקר על מכתבי [[קיקרו]]. מפירנצה הגיע מומזן ל[[רומא]], שם התקבל על ידי המכון [[ארכאולוגיה|הארכאולוגי]] הגרמני במקום, ועבד לצד חוקרים גרמנים בולטים נוספים, כגון חוקר ה[[אפיגרפיה|אפיגראפיות]] [[וילהלם הנצן]]. במהלך שהותו ברומא החל מומזן לפרסם מאמרים בקצב הולך וגודל תחת חסות המכון. באותה תקופה גם נחשף מומזן להשפעתו של החוקר [[בארטלומיו בורגסי]] מ[[סן מרינו]], ששיטות העבודה החדשניות שלו בתחומי האפיגרפיה וה[[נומיסמטיקה]] (חקר [[מטבע|מטבעות]]) נחשבו בעיני מומזן למושלמות. מומזן ראה בבורגסי מורו ורבו, ואף חשף בפניו את תוכניתו רחבת היריעה לקבץ את כל הכתובות הלטיניות באוסף מקיף אחד ("[[אוסף הכתובות הלטיניות]]"). מומזן החל לעבוד על אוסף זה באיטליה, לצד כתיבת מחקרו "הכתובות הלטיניות של ממלכת נפולי". כמו כן ניצל מומזן את שהותו באיטליה להעמיק את לימודיו בחקר הניבים של עמי איטליה התחתית.
 
בשנת [[1847]] חזר מומזן לגרמניה ולעבודתו הקודמת כמורה בבית הספר לבנות בהמבורג. בשנת [[1848]] פרצו ברחבי ערי אירופה מהומות ומרידות [[אביב העמים]] ומומסןומומזן, כמו משכילים ואנשי רוח רבים בני התקופה, נטל חלק פעיל במאבק. אחרי שנפצע במהומת רחוב בהמבורג, התמנה לחבר מערכת של עיתון ממשלת שלזוויג הולשטיין המורדת. מאוכזב מהתנהלות התנועה, נטש אותה מומזן ועבר ל[[לייפציג]], שם התקבל לסגל האוניברסיטה המקומית. שלוש השנים בהם שהה בלייפציג היו שנות פריחה עבורו. הוא הוציא לאור בשנת [[1852]] את "הכתובות הלטיניות של ממלכת נפולי", החל לכתוב את [[דברי ימי רומא]], ופרסם מספר מאמרים ועבודות חשובות. דעותיו הליברליות והתנגשותו עם שלטונות [[פרוסיה]] הביעו לפיטוריו, לצד שני חברי סגל נוספים בשנת [[1851]]. שנה לאחר מכן החל מומזן ללמד ב[[אוניברסיטת ציריך]].
 
בשנת [[1854]] נשא לאישה את מארי ריימר (במהלך נישואיהם נולדו לזוג שישה עשר ילדים, שמהם שנים עשר הגיעו לבגרות), והוזמן לשמש כפרופסור קבוע למשפט הרומאי ב[[ברסלאו]]. בשנה זו יצא לאור הכרך הראשון של "דברי ימי רומא". מומזן קיווה שבברסלאו יוכל להמשיך בעבודתו על אוסף הכתובות הלטיניות, אך נאלץ לדחות את חלומו. בשנים אלה המשיך את עבודתו על הכרך השני של ההיסטוריה של רומא, שיצא לאור בשני חלקים בשנים [[1855]] ו[[1856]].
שורה 24:
:"בעבור היותו היוצר הגדול ביותר בתחום הכתיבה ההיסטורית, ובמיוחד בזכות עבודתו המונומנטלית "דברי ימי רומא"
 
את עבודתו האחרונה, "הקודקס תאודסיאנוס", עליה עבד בהיותו מעל לגיל 80, לא זכה מומסןמומזן לראות בדפוס. הוא מת ב-1 בנובמבר 1903, בגיל 86.
 
==עבודתו המדעית==
שורה 32:
*[[דברי ימי רומא]] (''Römische Geschichte''): יצירתו המפורסמת ביותר של מומזן, יצאה לאור בארבעה כרכים בין השנים 1854 ו-1885. שלושת הכרכים הראשונים מתארים את ההיסטוריה הרומית מהימים הראשונים של ההגירה הלטינית לאיטליה, ועד לתקופת שלטונו של [[יוליוס קיסר]]. הכרך הרביעי לא ממשיך את ההיסטוריה מהנקודה בה הסתיים הספר השני, אלא מכיל חתך היסטורי נרחב המתאר את הפרובינקיות הרומיות בתקופת [[רומא הקיסרית]], מימי קיסר ועד ימי [[דיוקלטיאנוס]]. למרות שמומזן התכוון לכתוב כרך חמישי שיתאר את ההיסטוריה הרומית מימי קיסר והלאה, כרך זה מעולם לא יצא לאור. "דברי ימי רומא" נחשבת אחת היצירות הקלאסיות הגדולות שבתחום הכתיבה ההיסטורי. הספרים יצאו לאור בעברית.
 
*[[משפט המדינה הרומי]] (''Romanisches Staatsrecht''): מחקר זה נחשב לעבודתו המדעית החשובה ביותר. הוא יצא לאור בשלושה כרכים בין השנים 1871 ל-1888. בעבודתו זו מתאר מומסןמומזן באופן שיטתי את החוק הרומאי והתפתחותו, את התפתחות מוסדות השלטון וסמכותיהם, ואת הטלטלה החוקית שעברה על המדינה הרומית עקב הקמתו של משטר ה[[פרינקפס]]. שני הכרכים הראשונים מתארים בפרטי פרטים את ה[[מגיסטראט|מגיסטארטיות]] השונות, החל ב[[מלך]], דרך [[מוסדות פוליטיים ברומא|מוסדות הרפובליקה]] וכלה במשרת הפרינקפס. כמו כן הם מסבירים את הסמכויות המבצעות בחוק הרומי: ה[[אימפריום]], ה[[וטו]] והמחאה ה[[טריבון|טריבונית]]. חלקו הראשון של הכרך השלישי מתאר את התפתחות המעמדות השונים ברומא, מבנה ומהות האזרחות הרומית, והיחסים המשפטיים בין רומא לנתיניה, בני בריתה ומדינות זרות. חלקו השני של הכרך השלישי מתאר את מהותו וכוחו של [[הסנאט הרומי]].
 
* "קווי היסוד של משפט המדינה הרומי" (''Abriss des Romanisches Staatsrecht''): ספר זה הוא למעשה ספר משלים לספר הקודם ונועד לתת תמצית בהירה לעיקרי הדברים של הספר המקיף יותר.