|
==היסטוריה==
מרבית השטח בו ממוקמת כיום השונה היה שטח בבעלותו של [[ריצ'ארד גרוונר, המרקיז השני מווסטמינסטר]]. גרוונר פיתח את השטח ב[[שנות ה-20 של המאה ה-19]] בעזרת הקבלן [[תומס קיוביט]]. במרכז השכונה, סביב [[כיכר בלגרייב]], ו[[כיכר איטון]] נבנו בתי טרסה רחבים. כבר מראשיתה היתה השכונה אחת השכונות האופנתיות ביותר בלונדון, בשל מיקומה - בין [[ארמון קנזינגטון]] ל[[ארמון בקינגהאם]], ובשל העובדה שהשכונה נבנתה כשכונת מגורים יוקרתית ושקטה מבלי מבני עסקים חנויות. כיום ממוקמות בשכונה [[שגרירות|שגרירויות רבות]].
{{בעבודה}}
<!--
כיום השכונה נחשבת לאחת השכונות היקרות ביותר בלונדון.
Most of the area was owned by [[Richard Grosvenor, 2nd Marquess of Westminster]], who had it developed from the 1820s. [[Thomas Cubitt]] was the main contractor. Belgravia is characterised by grand terraces of white stucco houses, and is focused on the [[Belgrave Square]] and [[Eaton Square]]. It was one of London's most fashionable residential districts from the beginning, and remains so to this day. It is a relatively quiet district in the heart of London, contrasting with neighbouring districts which have far more busy shops, large modern office buildings, hotels, and entertainment venues. Many embassies are located in the area, especially in Belgrave Square.
After [[World War II]] some of the largest houses ceased to be used as residences, but the new uses were restricted to certain categories, including embassies, charity headquarters and professional institutes. In the early 21st century some of these houses are being reconverted to residential use, as offices in old houses are no longer as desirable as they were in the post-war decades, while the number of super-rich in London is at a level not seen since at least 1939. Large houses in Belgravia are among the most expensive anywhere in the world, often costing more than £15 million (about US$32 million in 2006).
-->
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.streetmap.co.uk/newmap.srf?x=528276&y=179405&z=2&sv=528276,179405&st=4&mapp=newmap.srf&searchp=newsearch.srf מפת השכונה]
|
