מוצב החרמון – הבדלי גרסאות

'''מוצב החרמון''' הוא [[מוצב]] מבוצר של צה"ל הממוקם במפלס העליון של ההר - בכתף [[הר החרמון]], בגובה של כ־2,200 מטרים, ומכונה בפי כלי ה[[תקשורת]] '''המוצב הישראלי''' (או בקיצור 'ישראלי'). במוצב קיימים מכשירים אלקטרוניים לאיסוף [[מודיעין אותות]] עבור [[יחידה 8200]] ב[[אמ"ן]]. בנוסף קיים במוצב ציוד תצפית שנועד לספק מידע ל[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], בגללו זכה המוצב לכינוי "העיניים של המדינה".

 

 

==היסטוריה==

===מלחמת ששת הימים===

[[הר החרמון]] נכבש מ[[סוריה]] על ידי כוח של [[צה"ל]], שהונחת מ[[מסוק|מסוקים]] בתום [[מלחמת ששת הימים]].

כיבוש חלק מרכס החרמון לא נכלל בתוכניות האופרטיביות של [[פיקוד הצפון]] במלחמת ששת הימים, אך מפקד [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]], [[מוטי הוד]], פנה לשר הביטחון, [[משה דיין]], וביקש ממנו לתפוס את אחת הפסגות על החרמון, כדי לאפשר להקים מוצב תצפית שיצפה על [[הגולן]] ועל אגן [[דמשק]].

בסביבות השעה 15:00 נחתו בקרבת המוצב ארבעה [[מסוק|מסוקים]] סורים, שנשאו כל אחד 20 חיילי קומנדו (מסוק אחד התרסק על צלע ההר). חיילי הקומנדו הסורים הצליחו לכבוש את המוצב לאחר לחימה נואשת של חיילי צה"ל. 13 מחיילי צה"ל נהרגו, 31 חיילים נפלו ב[[שבויי צה"ל|שבי]] הסורי ו־10 נחלצו. עם השבויים נמנה [[עמוס לוינברג]], [[קצין בינה רשתית]] במודיעין אשר כונה בפי הסורים "הפרופסור היהודי" בשל הידיעות הרבות שמסר בשבי. כמו כן הצליחו הסורים להבריח מהמוצב לסוריה ציוד התראה סודי, וזאת למרות הפצצות בלתי פוסקות של [[חיל האוויר הישראלי]] על המקום.

 

 

== ראו גם ==