פיסול בשדה המורחב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: תרגום מאפיין thumb; תרגום מאפיין left; תרגום מאפיין right; |
מ בוט החלפות: תלויה; |
||
שורה 10:
מצב זה מכונה על ידי קראוס כ"מצב נגאטיבי", בו הפיסול נאלץ להמיר את ההתייחסות לחלל היסטורי בצורות [[אמנות מופשטת|מופשטות]] המהוות "מסמן טהור", וכן בהתייחסות עצמית (Self Referent) [[ארס פואטיקה|ארס פואטית]]. קראוס מאתרת מאפיינים אלו בפיסול המופשט אשר מדגיש את בסיס הפסל או הופך אותו לחלק בלתי נפרד ממנו, כדוגמת פסליו של [[קונסטנטין ברנקושי]]. פסלים כדוגמת אלו "הבסיס מוגדר עתה מהותית כניתן להעברה, דבר המצביע העדר מקום-קבוע לעבודה, וחוסר הבית שלו מוטמע לתוך עצם חומריותו של הפסל".
כתוצאה ממצב זה, נוצרה הגדרה נגאטיבית של הפיסול כאלמנט שאינו "[[אדריכלות]]" ואיננו "[[טבע]]". לפיכך, התקיים הפיסול בתוך שיח [[תורת ההכרה|אפסטימולוגי]] הנדרש לבחינת גבולותיו כל העת. קראוס מנסה להציע הגדרה אלטרנטיבית למצב זה, בה הגבול בין "פיסול", "אדריכלות" ו"טבע" הוא דינאמי ויוצר "שדה מורחב" בה הגדרתו של הפיסול
קראוס מוצאת כי צורות פיסול חדשות כגון "[[אמנות אדמה]]" וסוגים שונים של [[אמנות מנימליסטית]] אכן מקיימות את ההיגיון של השדה המורחב. היגיון [[פוסט מודרניזם|פוסט מודרני]] זה עתיד, לדעת קראוס, ליצור מימד היסטורי חדש של הפיסול.
| |||