יורופייטר טייפון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט משנה: ar:يوروفايتر تايفون |
Adiga Knight (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[תמונה:Eurofighter Typhoon take-off.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המראה של יורופייטר]]
'''יורופייטר טייפון''' ('''Eurofighter Typhoon''') הוא [[מטוס רב משימתי]] דו מנועי מטיפוס דלתא-קנארד. מתוכנן ומיוצר על ידי איגוד של שלוש חברות (בהן נציגויות של [[גרמניה]], [[צרפת]], [[ספרד]], [[איטליה]] ו[[בריטניה]]) שהתאגדו ב-[[1986]], ומנוהל על ידי סוכנות ניהול מטוסי קרב של [[נאט"ו]], המשמש גם הלקוח העיקרי.
== היסטוריה ==
ב-1979, חברת [[בריטיש אירוספייס|BAe]] הבריטית וחברת [[מסרשמיט-בולקוב-בלום|MBB]] הגרמנית על הסכם לייצור מטוס קרב אירופאי (European Combat Fighter - ECF). שנה לאחר מכן הצטרפה גם חברת [[דאסו]] הצרפתית למיזם ששמו שונה למטוס הקרב האירופאי המשותף (European Combat Aircraft - ECA). העבודה על פיתוח המטוס, שזכה לשם "יורופייטר", החלה בשנה זו כשכל חברה מציגה דגם משלה. דאסו הצרפתית הציגה את דגם ה-ACX, חברת BAe הבריטית הציגה שני דגמים - דגם P.106 החד מנועי ודגם ה-P.110 הדו מנועי, ואילו חברת MBB הגרמנית הציגה את דגם TFK-90. ב-1981 בוטל המיזם בשל חילוקי דיעות בין החברות השונות. חברת דאסו פרשה ובמקומה הצטרפה לפרוייקט חברת [[אריטליה]] האיטלקית. שלושת החברות יצרו חברה משותפת שנקראה [[פנאביה]].
ב-[[1982]] הציגה פנאביה את תכנית ACA (Agile Combat Aircraft) שדמה לדגם ה-P.110 שהציגה BATE בעבר. הדגם הנבחרת היה בעלת כנף דלתא, שני מנועים וכנפוני קנארד. ב-[[1983]] חתמו [[בריטניה]] ,[[גרמניה]], [[צרפת]], [[איטליה]] ו[[ספרד]] על הסכם לייצור מטוס הקרב האירופאי העתידי (Future European Fighter Aircraft - FEFA). המטוס החדש נדרש להיות בעל יכולת המראה ונחיתה קצרה (STOL) וטווח פעילות מעבר לטווח הראייה (BVR). ב-[[1984]] פרשה צרפת מהתכנית, זאת בשל רצונה ליצור מטוס שיכול לפעול מ[[נושאת מטוסים]] וכן דרישתה למלא תפקיד מוביל בפרויקט. ב-[[1985]] חתמו בריטניה, גרמניה ואיטליה על הסכם חדש ליצור מטוס היורופייטר. השלושה הצהירו בהסכם על פרישתן של צרפת וספרד מהתכנית. למרות לחץ צרפתי כבד, חזרה ספרד מהחלטתה והצטרפה מחדש לפרוייקט בשלב מאוחר יותר של השנה. הצרפתים שפרשו מהתכנית, החלו בפיתוח מטוס עצמאי - מטוס ה[[ראפאל]] שהתבסס על דגם ה-ACX.
ב-[[6 באוגוסט]] [[1986]] טס לראשונה הדגם BAe EAP עליו התבסס דגם אב-הטיפוס של המטוס. באותה שנה הציגו גם הממשלות המעורבות בתכנית את דרישותיהן. בריטניה וגרמניה ביקשו 250 מטוסים, איטליה ביקשה 165 מטוסים וספרד ביקשה 100 מטוסים. מימון הפרוייקט הגיע מחברות BAe (33%), [[דיימלר-קרייזלר אירוספייס|DASA]] (33%), אריטליה (21%) ו-CASA (13%).
טיסת הבכורה שך אב הטיפוס התקיימה ב-[[27 במרץ]] [[1994]]. ב-[[30 בינואר]] [[1998]] נחתם חוזה הייצור הראשון של המטוס.
== שירות מבצעי ==
[[תמונה:Eurofighter operators.png|שמאל|ממוזער|200px|שירות מבצעי]]
המטוס נמצא בשירות מבצעי בחילות האוויר של בריטניה, גרמניה, איטליה, ספרד, אוסטריה וערב הסעודית.
{| class="wikitable" border="1"
! המדינה !! מספר מטוסים
|-
| {{דגל|בריטניה}} [[חיל האוויר המלכותי|בריטניה]] || 232
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| {{דגל|גרמניה}} [[לופטוואפה|גרמניה]] || 180
|-
| {{דגל|איטליה}} [[חיל האוויר האיטלקי|איטליה]] || 121
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| {{דגל|ספרד}} [[חיל האוויר הספרדי|ספרד]] || 87
|-
| {{דגל|ערב הסעודית}} [[חיל האוויר המלכותי הסעודי|ערב הסעודית]] || 72
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| {{דגל|אוסטריה}} [[חיל האוויר האוסטרי|אוסטריה]] || 15
|}
המטוס הוצע למספר מדינות נוספות השוקלות את האפשרות לרכישותו. בין המדינות נמצאות יוון, יפן, עומן, ברזיל, הודו, פקיסטן, דנמרק, שוויץ ובולגריה.
==קישורים חיצוניים==
| |||