גבול צ'נדראסקאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
הגבול נקרא על שם ה[[פיזיקאי]] ה[[הודו|הודי]] [[סוברהמניאן צ'נדראסקאר]], שהיה הראשון שחישב את ערכו.
 
החום המיוצר על ידי ליבת הכוכב דוחף את ה[[אטמוספירה]]המעטפת שלו החוצה ומונע ממה ליפול על הליבה. ככללאחר שנגמר ה"דלק הגרעיני" של הכוכב, האטמוספירההמעטפת קורסת בכוח הכבידה בחזרה לעבר ליבת הכוכב. אם מסת הכוכב נמוכה מגבול צ'נדראסקאר, הקריסה מוגבלת על ידי עוצמת הדחייה בין ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] שבו, מה שמביא ליצירת ננס לבן יציב. אם המסה היא מעל לגבול זה, ימשיך הכוכב ויקרוס מעבר לשלב [[ננס לבן|הננס הלבן]] ויהפוך, כאמור, ל[[כוכב נויטרוניםנייטרונים]] או ל[[חור שחור]].
 
גבול צ'נדראסקאר נובע מכך שלוקחים בחשבון את ההשפעה של [[תורת הקוונטים]] על התנהגות האלקטרונים, היוצרים, כתוצאה מ[[עקרון האיסור של פאולי]], לחץ ניוון, אשר תומך מבפנים בננס הלבן. על פי הקירוב הקלאסי, תוך התעלמות מהשפעות תורת הקוונטים, ננס לבן יכול להיות בכל מסה שהיא, כשיש יחס '''הפוך''' בין נפחו למסתו. בחישוב הקוונטי, כאשר הננס הלבן הינו מסיבי דיו, האנרגיות הטיפוסיות שאליהן דוחס לחץ הדעיכה את האלקטרונים אינן זניחות בהשוואה למסת המנוחה, כך שישנו גבול למסה של גופים כדוריים סימטריים בעלי כוח משיכה עצמי, היכולים להיתמך על ידי לחץ הניוון. גבול זה הוא גבול צ'נדראסקאר.
שורה 26:
[[nl:Chandrasekhar-limiet]]
[[nn:Chandrasekhargrensa]]
[[ru:Предел ЧандрасекараЧандрасекхара]]
[[ta:சந்திரசேகர் வரையரை]]
[[vi:Giới hạn Chandrasekhar]]