התעבות סביב כלי טיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TXiKiBoT (שיחה | תרומות)
חגי אדלר (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''התעבות סביב כלי טיס''' הוא שם כולל למספר תופעות של [[התעבות]] [[אדי מים]] סביב [[כלי טיס]] או סביב עצמים אחרים הנעים ב[[אוויר]]. התעבות זו נוצרת באזורים סביב כלי הטיס שבהם שורר [[לחץ]] אוויר נמוך במיוחד מסיבות שונות. ב[[גז]]ים, לחץ נמוך גורר ירידת [[טמפרטורה]], ובתנאי [[לחות]] גבוהה באוויר תתרחש במקומות אלו התעבות. כתוצאה מכך יווצרו [[ענן|עננים]] קטנים וקצרי חיים שנראה כאילו הם מלווים את כלי הטיס במשך זמן מה. למעשה, טיפות [[מים]] זעירות נוצרות באזורי לחץ נמוך, ונעלמות לאחר מעבר המטוס וחזרת לחץ האוויר לערכו הרגיל.
[[תמונה:FA-18 Hornet breaking sound barrier (7 July 1999).jpg|שמאל|ממוזער|250px|התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט סביב מטוס קרב [[F/A-18 הורנט]] שנע בסמוך למהירות הקול]]
[[תמונה:Apollo 11 launch.jpg|שמאל|ממוזער|250px|התעבות כתוצאה מסינגולריות פראנטל-גלאוארט בעת השיגור של [[אפולו 11]]]]
'''התעבות סביב כלי טיס''' הוא שם כולל למספר תופעות של [[התעבות]] [[אדי מים]] סביב [[כלי טיס]] או סביב עצמים אחרים הנעים ב[[אוויר]]. התעבות זו נוצרת באזורים סביב כלי הטיס שבהם שורר [[לחץ]] אוויר נמוך במיוחד מסיבות שונות. ב[[גז]]ים, לחץ נמוך גורר ירידת [[טמפרטורה]], ובתנאי [[לחות]] גבוהה באוויר תתרחש במקומות אלו התעבות. כתוצאה מכך יווצרו [[ענן|עננים]] קטנים וקצרי חיים שנראה כאילו הם מלווים את כלי הטיס במשך זמן מה. למעשה, טיפות [[מים]] זעירות נוצרות באזורי לחץ נמוך, ונעלמות לאחר מעבר המטוס וחזרת לחץ האוויר לערכו הרגיל.
 
==סינגולריות פראנטל-גלאוארט==