חיים זלמן דימיטרובסקי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
נעזרתי בספר פרס ישראל |
||
שורה 1:
'''חיים זלמן דימיטרובסקי''' (נולד ב-[[1920]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] בחוג
▲'''חיים זלמן דימיטרובסקי''' (נולד ב-[[1920]]) הוא [[פרופסור אמריטוס]] בחוג לתלמוד שב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] וחתן [[פרס ישראל]] בחקר ה[[תלמוד]] לשנת התשנ"ד 1994.
==ביוגרפיה==
חיים זלמן דימיטרובסקי נולד ב[[ירושלים]]. אימו, שרה מלכה, הייתה נכדתו של ראש בית הדין הגדול בירושלים. אביו, הרב יעקב יוסף, עלה לישראל מלידא בתחילת [[המאה העשרים]], וכיהן כרבה של שכונת "[[נחלת שבעה]]" בירושלים. חיים זלמן דימיטרובסקי למד בתלמוד תורה "[[ישיבת עץ חיים|עץ החיים]]" ואחרי כן בישיבת "[[מרכז הרב]]", אולם מורהו המובהק היה אביו. בסוף [[שנות השלושים]] החל ללמוד באוניברסיטה העברית. עבודת התזה לתואר השני עסקה בתחום ביקורת התלמוד העליונה והיא נערכה בהדרכתו של פרופסור [[יעקב נחום אפשטיין]], מורהו הבולט השני היה הרב פרופסור [[שמחה אסף]]. הוא לימד תלמוד ב[[התיכון ליד האוניברסיטה|תיכון ליד האוניברסיטה]] ובשנת [[1948]] התגייס לצה"ל. בשנים 1953-1951 למד עשה [[דוקטורט]] ב[[בית המדרש לרבנים באמריקה]] בהדרכתו של הרב פרופסור [[שאול ליברמן]]. עבודת הדיסרטציה עסקה בההדרת חידושי הרשב"א למסכת "מגילה" והיא ראתה אור כספר ב-1956, אחרי כן ההדיר את חידושי ה[[רשב"א]] (הרב שלמה בן אדרת) למסכת "ראש השנה", ספרו יצא לאור ב-1961, שני ספריו הורחבו והתפרסמו בשנית ב-1981. הוא גם התקין מהדורה של תשובות הרשב"א.
מאז 1951 לימד בבית המדרש לרבנים באמריקה, משנת 1981 הורה במשרה מלאה באוניברסיטה העברית. מפעלו "שרידי בבלי" שראה אור בשני כרכים ב-1979 מכיל כחמש מאות מסמכים שהם שרידי ארבע מהדורות של דפוסי תלמוד ששלוש מתוכן הודפסו לפני [[גרוש ספרד]] ופורטוגל, דימיטרובסקי מקדיש לכרכים מבוא נרחב אשר מבאר את הטקסטים בהקשרם ההיסטורי וה[[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפי]]. רבים ממחקריו עסקו בהתפתחותן של דרכי לימוד התלמוד במאות [[המאה ה-15|ה-15]] ועד [[המאה ה-18|ה-18]], תוך דיון בתמורות שחלו בלימוד. הוא בחן את
נשוי ללאה לבית שפרכר, שהייתה [[פרופסור חבר]] לפסיכולוגיה ב[[אוניברסיטת בר אילן]] ולהם שני ילדים.
| |||