דבר המלך במועצה – הבדלי גרסאות

'''דבר המלך במועצתו''' (ב[[אנגלית]]: '''King's Order-in-Council''') הוא כינוי לשיטת [[חוק|חקיקה]] שנהוגה ב[[בריטניה]], ב[[ממלכת חבר העמים הבריטי|ממלכות חבר העמים הבריטי]] (Commonwealth realms), ובעבר ברחבי [[האימפריה הבריטית]]. שיטת חקיקה זו נהגה גם ב[[המנדט הבריטי|מנדט הבריטי על פלשתינה-ארץ-ישראל]], ואף שהיא [[החקיקה בישראל|אינה נהוגה בישראל]], חוקים שנחקקו על-פיה בתקופת המנדט עדיין תקפים ב[[מדינת ישראל]], לפי החלטת [[מועצת המדינה הזמנית]] ב-[[1948]], ובכפוף ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט|תיקונים שקבעה המועצה]], ושנוספו על ידי [[הכנסת]] במשך השנים.

בארצות חבר העמים הבריטי ש[[ממלכתממלכות חבר העמים הבריטי|מכירות במלכת בריטניה כראש המדינה שלהן]] ([[קנדה]], [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]], [[ג'מאיקה]] ועוד), פועלות מועצות מייעצות מקומיות, שמקבלות אישור פורמלי להחלטותיהן מ[[מושל כללי|המושל הכללי]]. המושל הכללי הוא באופן רשמי נציגה של מלכת בריטניה, אך הוא אזרח מקומי שמתמנה לפי המלצת ראש הממשלה המקומי. בארצות כאלה, "דבר המושל הכללי במועצתו" הוא בעצם תקנות מטעם הממשלה במקרים שבהם אין צורך באישור הפרלמנט. היו מקרים שבהם מושלים כלליים החזירו תקנות לממשלה המקומית לצורך תיקונים, אולם בדרך כלל הליכי האישור דומים לאלה הנהוגים בבריטניה, כך שאישור המושל הכללי הוא פורמלי בלבד.