|
'''דברי איוב''' , אחד מן [[הספרים החיצוניים]] ל[[תנ"ך]] ומיוחס ל[[איוב]]. ששלח אותו כביכול לעתידים לגלות בבלה. בספר 53 פרקים די קצרים. הספר הזה הוכרז כ[[אפוקריפה]] ולכן לא נכלל ב[[קאנון]] הכנסייתי.
===שפת המקור וזהות המחבר===
החוקרים סבורים כי הספר נכתב במקורו ב[[עברית]] או [[ארמית]] , אולם נשמר רק בתרגום ל[[קופטית]] מן המאה ה5ה־5. [[אברהם כהנא]] מזהה את המחבר כיהודי, "מראשונים שבבעלי אגדה היה ומנכבדיהם" . זמן חיבורו של הספר אינו ברור והוא כנראה במאה הראשונה לפני הספירה או במאה הראשונה לספירה. יש רמזים לקיומו של הספר ב[[תלמוד]].
===תוכן הספר ומשמעותו===
הספר מכיל זכרונות של איוב שהשמיע לבניו ובנותיו קודם פטירתו והעלה אותם בכתב נריה. איוב מספר שהוא מדורו של אברהם , מצאצאי עשו, שמו האמיתי יובב, והוא מלכה של [[עוץ]]. נריה מוסיף סיום לדברי איוב המתאר את חלוקת רכושו לבניו ואת הסתלקותו המופלאה.
איוהאיוב היה מלך ממלכי אדום ועבד ל[[שטן]]. יחד עם זאת היה צדיק גדול במה שנוגע להתנהגות שבין אדם לחברו. כאשר הגיע לתובנה של אמונה בטלבאל אחדףאחד הלך וניתץ את פסלו של השטן. על כך נקם השטן באיוב כאשר קיבל מה' רשות להכות את איוב ומשפחתו - רכושו כלה, בניו מתו, הוא הוכה ב[[שחין]] ואשתו הפכה לשפחה. לאחר שעמד בנסיון , נשיאנישא לאשה חדשה , הלא היא [[דינה]] בת [[יעקב]] וממנה העמיד שבעה בנים ושלוש בנות שהיו כולם צדיקים גדולים. על בנותיו שרתה ה[[שכינה]] והן אצרו שירה לאלוהים בשיח מלאכי עליון.
עיקרו של הספר הוא ההוכחה מה גדול כוחה של היהדות שהיא מסוגלת להוציא אדם צדיק כמו איוב מתוך השפלה שבאומות [[אדום]]. ▼הסתלקותו היתה מופלאה מזו של כל צדיק אחר: בניו ובנותיו ראו במו עיניהם את היושב במרכבה הגדולה נוטל את נשמתו של איוב בידיו "וייקח את נפשו ויחבקנה בזרועותיו ויביאה אל המרכבה ויעף קדמה: וגוויתו עוטפה ותובא אלי קבר: ושלוש בנותיו הולכות בראש אזורות ואומרות שירה לאב: "
▲עיקרו של הספר הוא ההוכחה מה גדול כוחה של היהדות שהיא מסוגלת להוציא אדם צדיק כמו איוב מתוך השפלה שבאומות [[אדום]].
==השפעת הספר דברי איוב על הספרות==
| 