הבדלים בין גרסאות בדף "הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל"

מ
תקלדה
(ההסתדרות העוברית השלישית)
 
מ (תקלדה)
ב[[אפריל]] 1911 התכנסו נציגי הפועלים מהחוות הלאומיות בגליל ב[[אום ג'וני]] (לימים אתר ההתיישבות של [[דגניה א']]) לועידת יסוד של ההסתדרות בכוונה ליצור מסגרת שיתופית. הרקע ה[[אידיאולוגיה|אידיאולוגי]] לגיבושם ניתן על ידי רעיונות ה[[קואופרטיב|קואופרציה]] של הוגה הדעות [[פרנץ אופנהיימר]]. בוועידה נבחר ועד פועל בו כיהנו ברל כצנלסון ו[[אליעזר שוחט]].
 
ב[[ינואר]] [[1912]] התכנסה הועידה השנייה ב[[קבוצת כנרת]]. בוועידה זו הוגדרו מטרות ההתאגדות השיתופית ל[[כיבוש העבודה]] במושבות ולהתיישבות עצמאית של הפועלים במסגרת קיבוצית וזאת על מנת להפסיק את תופעת נדידת הפועלים האופיינית ל[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]]. כן הוחלט שעל ההסתדרות להלחם למען שיפור תנאי המחייה של הפועלים בחוות הלאומיות. לועד הפועל נבחרו [[יוסף בוסל]], [[ישראל גלעדי]] ו[[אליעזר יפה]] שהפך לדמות המרכזית בהסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל.
 
הוועידה החמישית, שהתקיימה ב[[פוריה עילית|פוריה]] ב-[[1914]], ערב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], היתה ועידה מכרעת במספר נושאים. מבחינת ההתיישבות, הועידה אימצה את רעיון ה[[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]] להתיישבות שיתופית כפתרון לבעיית נדידת הפועלים. וקיבלה גם את רעיון [[מושב עובדים|מושב העובדים]] כצורת התיישבות נאותה לפועל העברי. עבור הפועלים במושבות ובערים הציעה הוועידה לאמץ מתכונת של [[משק עזר]], משק קטן המיועד ליחידת דיור אחת ולעיבוד חקלאי מצומצם. כמו כן הוחלט על הקמת [[שירותי בריאות כללית|קופת חולים]] לפועלי הגליל וקופת-מלווה (סוג של [[בנק]]).
 
ב-[[1915]] הוקמה ועדת [[תרבות]] ליד ההסתדרות שתפקידה היה "לדאוג ל[[מורה|מורים]] להנחלת הלשון ה[[עברית]] בריכוזי הפועלים." על חברי הועדה נמנו ברל כצנלסון, [[רחל כצנלסון-שזר]] ו[[יצחק טבנקין]].