ממלכת טונדו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; סולימאן; הוספת מקף;
שורה 7:
 
== הקשרים עם סין ==
האיזכור השני וגם המשמעותי ביותר של ממלכת טונדו בא מכתבי ההיסטוריה של שושלת מינג. זהו גם האזכור הסיני הראשון בהיסטוריה של ממלכת טונדו ושל ממלכה פיליפינית בכלל. הכתובים עוסקים במתרחש ב1373ב-1373 לספירה עת הגעתו של שגריר מממלכת טונדו לחצרה של שושלת מינג. מהכתבים עולה ששליטי שושלת מינג והאצולה הסינית הסתכלה על ממלכת טונדו לא כעוד נסיכות שבטית אלא כממלכה מאורגנת וחזקה לכל דבר שראוי לקיים איתה מגעים וקשרי מסחר.
 
בקרב החוקרים ישנה תאוריה הגורסת כי קשרי מסחר ותרבות מוגבלים בין סין ל[[דרום מזרח אסיה]] היו קיימים עוד בימים [[פרהיסטוריה|פרהיסטוריים]] ובתחילת ימי קדם שבהם דרום מזרח אסיה אוכלסה לראשונה אולם ראיות ממשיות לקיומם של מגעים כלשהם בין סין לאזור שמוכר כיום כפיליפינים מגיעים לראשונה רק בתקופות השושלות [[שושלת טאנג|טאנג]] ו[[שושלת סונג|סונג]] בצורת חיקוק צלחת הנחושת של הלגונה ובצורת קדרות (בעיקר שברי חרסינה) מאוחר הרבה יותר מאשר התאוריה מציעה.
שורה 16:
קשרי סין-טונדו היו חשובים מספיק לסינים כדי לשמר אותם אפילו כאשר חוקקו את חוקי [[חאי ג'ין]] אשר אסרו על סין לקיים מסחר ימי. אולם לאחר הוצאת החוקים לפועל המסחר בין שני המדינות התקיים במסווה של מחווה ובעיקר באמצעות רשת מסחר שהתנהלה בסודיות. כתוצאה מהגבלת קשרי המסחר של הסינים עם מדינות זרות הפכה טונדו למרכז להחלפת סחורות סיניות בישביל כל אזור דרום מזרח אסיה.
 
אולם השפעתו של המצב החדש ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] חרג קצת אפילו מעבר לדרום מזרח אסיה ונוכחותה החזקה של טונדו כשותפת המסחר המועדפת על סין הורגשה אפילו ביפן. ניתן לומר בוודאות שממלכת טונדו באותה תקופה היתההייתה מועמדת עדיפה בהרבה בעיני הסינים על יפן שכן לטונדו הסינים הרשו לפחות לסחור עימם פעם בשנתיים. הסוחרים היפנים לעומת זאת נאלצו להאבק קשה על מנת לסחור עם סין פעם בעשר שנים. עד כדי כך היה הקושי שלעתים נאלצו הסוחרים היפנים לעסוק במסחר פיראטי על מנת להשיג את הסחורות הסיניות הנחשקות כמו [[משי]] ו[[חרסינה]].
 
כל הקושי העצום הזה במסחר עם סין הוביל את הסוחרים היפנים לפתוח נציגויות מקומיות בטונדו.
שורה 26:
 
=== סופה של ממלכת טונדו ===
בשנת 1570 הופיעו הספרדים הראשונים באזור מפרץ מנילה והקימו בו התיישבות. המושל הספרדי של ההתיישבות החדשה הגנרל לוגזפי חיפש עוד אזורים מתאימים להתיישבות באי. בעקבות שמועה שהגיעה לאוזניו על ממלכה מוסלמית עשירה באי לוזון (חלק מהפיליפינים). הוא שלח שליח שיברר את אמיתותן של השמועות. השליח מרטין דה גויטי גילה שם את סולטנות ברוניי אך שליטה של הסולטנות (וגם של ממלכת מנילה) באותה העת [[ראג'ה]] סולימןסולימאן סירב לדרישותיו של דה גויטי להיכנע ולמסור את השלטון לידי הספרדים. סירובו של סולימןסולימאן נתן לדה גויטי את האפשרות לתקוף כאשר בתקיפה עצמה הובסו כוחותיו של סולימןסולימאן. לאחר הניצחון הכריז דה גויטי על האזור ובמיוחד על ממלכת מנילה כשטח ששייך למלך ספרד ולאחר מכן חזר על מנת לדווח על ניצחונו למושל לגזפי.
 
מאוחר יותר בא לגזפי עצמו עם כוח צבאי ספרדי מלא על מנת ליישם את הכרזתו של דה גויטי ולכבוש את האזור. כשהמקומיים שמעו שהספרדים עומדים להגיע הם נתקפו פחד שרפו את כל המבנים בממלכת מנילה וברחו (כולל סולימןסולימאן השליט) בהמוניהם לממלכת טונדו ולאזורים הסמוכים.
 
לגזפי וכוחותיו שהתיישבו באזור שהיה פעם מנילה שלחו הצעת הידברות וכינון קשרי ידידות לשליטה של ממלכת טונדו באותה העת ראג'ה לקנדולה שבתורו קיבל את ההצעה. דבר שמאוד לא מצא חן בעיני סולימןסולימאן ששהה בטונדו באותה עת. סולימןסולימאן ניסה לגייס תמיכה בטונדו בפאמפאנגאן ופאנגאסינאן (נסיכויות פיליפיניות) על מנת לצאת למלחמה בספרדים אך לשב.
 
בפעולת התנגדות אחרונה תקפו סולימןסולימאן וכוח קטן של לוחמים פיליפינים בפיקודו את הכוחות הספרדיים בקרב של בנגקוסאי. בקרב הובס סולימאן ונהרג. תבוסתו סימנה למעשה את סופם של כל הנסיכויות הפיליפיניות באזור הפסיג כולל ממלכת טונדו ששליטה לאקאנדולה מסר את השלטון לידי הספרדים שהקימו באזור את בירתם החדשה מנילה.
 
[[קטגוריה:הפיליפינים: היסטוריה]]