מיקאו אוסואי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Kellerst (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
הז"י
שורה 5:
במשך חייו למד ותירגל [[בודהיזם]], [[זן בודהיזם|זן]], [[אמנות לחימה|אמנויות לחימה]], [[רפואה סינית]], [[שפות]], [[תאולוגיה]] ועוד.
התחיל ללמד את דרכו הרוחנית להארה בסביבות [[1914]]. שיטתו הפכה לשיטת טיפול עם הצטרפותו של [[צ'וג'ירו הייאשי]] לחוג תלמידיו. עד היום נזקפת לזכותו פיתוחה (או גילויה מחדש) של שיטת הריפוי המוכרת בשם [[רייקי]]. מיקאו אוסואי נפטר מ[[שבץ מוחי|שבץ]] ב- [[9 במרץ]] [[1926]].
 
1865 - ב-15 באוגוסט נולד מיקאו אוסואי (אשר נודע גם בשם גיוהו) בכפר טאניאי-מורה (כעת נקרא מיאמה-צ'ו). אביו היה מפקד בצבא יפן ואימו היתה ממשפחת קוואי. שם המשפחה של אבותיו היה טסונטאן-שינה (משפחת סמוראים מפורסמת מהמאה ה-8).
 
1869 - בגיל 4, כך מאמינים, נשלח אוסואי למנזר טנדאי, שם הוא נשאר מספר שנים. במשך זמן זה הוא למד צ'י-קונג עד לדרגה גבוהה והיה יכול לבצע ריפוי בהקרנה. הוא היה מבצע מדיטציות בהר קוריימה באופן קבוע.
 
1892 - בגיל 27, כנראה, המיר אוסואי את דתו מטנדאי לשינגון בודהיזם.
 
אוסואי היה מוכשר בצורה יוצאת דופן בלימודיו, אך למד בתנאי מצוקה. חייו היו קשים ולעיתים קרובות חי בדלות ובעוני. על אנדרטת הזכרון שהוקמה לכבודו לאחר מותו נכתב שהוא נדד לסין, ארצות הברית ואירופה, היה מוכשר וסטודנט מסור ללימודיו ואשר אהב לקרוא והיה לו ידע עצום ברפואה, היסטוריה, פסיכולוגיה, תורות לחימה ודתות, כולל התנ"ך הבודהיסטי.
לפני שהשתקע במקום מגוריו, היה אוסואי מיסיונר, פקיד ממשלתי, איש עסקים אשר לבסוף הגיע לפשיטת רגל, עיתונאי וכמזכירו של ראש עיריית קיוטו והיה חלק מפמליתו של גוטו שינפי אשר היה מושל תחת קודאמה גנטארו, מושל טאיוון (1906-1898). הוא חי כאדם חופשי וכנראה שמעולם לא היה נזיר מתבודד.
מפעם לפעם, היה מבקר אוסואי בבתי-כלא (כנראה כחלק מעבודתו המיסיונרית).
הוא התחתן עם סדאקו סוזוקי והיו להם שני ילדים, בן בשם פוג'י (1946-1908), ובת אשר שמה לא ידוע וכנראה ניתקה קשר מאוסואי (1935-1913). בזמן כלשהו חל פילוג במשפחתו, כנראה בגלל עניינו הרב בכתבים הנוצריים, השונים מהבודהיזם. במסגרת נסיונות וחוויות בחייו גילה אוסואי כי מטרת החיים היתה "אנשין ריטסומיי" או מצב בו האדם שרוי בשלווה, יודע מה לעשות בחייו ולא להיות מוטרד מדבר. הוא שאף להגשים מצב זה, ולכן החל בחיפושיו.
 
1918/1919 - אוסואי החל ללמוד זן בודהיזם, לימודים שנמשכו 3 שנים.
 
1922 - אוסואי פעל להשגת סאטורי (מצב של הארה רוחנית) אך ללא הצלחה, ואז שאל את הזן מאסטר שלו מה לעשות. התשובה שקיבל היתה "מות פעם אחת". תשובה זו הניעה אותו לצום עד שהוא או ימות או יגיע להארה.
 
בחודש מרץ, מבולבל ממהלך חייו, מנסה נואשות לקבל תשובות, הוא הלך בעקבות עצת הזן מאסטר שלו,והחליט לצום על הר קוריימה עד להארה. לא היה זה נדיר עבור אוסואי לצום בגלל שהוא נהג לצום על ההר כדי לקבל תשובות. דבר זה היה תרגול רגיל שנקרא שיו גיו - משמעת רוחנית, הכוללת צום ומדיטציה במשך 21 יום - אימון רוחני קפדני. על אנדרטת הזכרון של אוסואי כתוב שבבוקר האחרון של הצום שלו "הוא הרגיש כח רייקי גדול מעל ראשו". רייקי הוא החוכמה והידע של כל היקום. המילה "רייקי" בתקופתו של אוסואי ולפניה משמעותה (בתרגום חופשי) "אווירה של האלוהי".
אוסואי הגיע להארה (סאטורי) ורכש יכולת ריפוי אותה כינה "רייקי ריוהו" (שיטת ריפוי באנרגיה רוחנית). השיטה נזכרת גם בשם "אוסואי טטה" או "ריפוי בהנחת ידיים של אוסואי". הוא לקח איתו מתנה זו לביתו והתנסה בה על עצמו ועל משפחתו. מספרים שאשתו היתה חולה והרייקי ריפא אותה. אוסואי החליט שלא לשמור את הרייקי למשפחתו בלבד אלא לעשות את הדרגה הראשונה של הרייקי זמינה לכל אחד.
 
הערה: מצויין די בברור על אנדרטת הזכרון של אוסואי שהר קוריימה הוא המקום בו נערכה המדיטציה. 1914 היא השנה בה ערך אוסואי את תענית ה-21 יום שלו, לפי שני ספרים יפנים על רייקי, אך דבר זה אינו תואם את התאריכים בהם עסק בהכשרת הזן שלו.
 
בחודש אפריל 1922, ייסד אוסואי את אגודת הלימוד לשיטת הריפוי של אוסואי (Usui Reiki Ryoho Gakkai) ופתח את המרפאה הראשונה שלו באאוימה (Aoyama), טוקיו, שם טיפל ברייקי וערך סדנאות לציבור.
במהלך לימודי השינטו והמהאיאנה בודהיזם הוא גילה את ה"ריי-ג'ו" (Rei Ju) (שיטת הסמכה לרייקי) ואת "האטסוריי-הו" (Hatsurei-ho) (שיטה לטיהור הגוף, הנפש והנשמה).
התיעוד הראשון של ריי-ג'י שניתן על ידי אוסואי הוא מהאראג'וקו (Harajuku), טוקיו בשנת 1922.
אוסואי הפך את הדרגה הראשונה של רייקי (שו-דן, Sho-Den) לזמינה לכל מי שרצה ללמוד אותה.
בתחילה נראה כי לא היו לו תנוחות ידיים קבועות לטיפולים, כל עבודתו נעשתה בצורה אינטואיטיבית ומעל האזורים הלא מאוזנים (האזורים הכואבים).
 
כשהוא התחיל ללמד אחרים לטפל ברייקי, הוא גילה את הצורך ליצור מערכת של הוראות, אשר לה קרא "מדריך לטיפול ברייקי של אוסואי" (Usui Reiki Hikkei).
 
1923 - נקודה היסטורית: ב-1 בספטמבר, זמן קצר אחר שעת הצהריים, רעידת אדמה חזקה פגעה בטוקיו ויוקוהמה, ונמדדה בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר. מעל 100,000 מקרי מוות דווחו. מוקד הרעש היה כ-50 מיל מטוקיו. רעידת אדמה זו דווחה כאסון הטבע הגדול ביותר ביפן לאורך כל ההסטוריה.
 
במהלך מצב חרום זה, דרכו של אוסואי להקל הייתה "להושיט את ידי האהבה שלו לאנשים שסובלים" והוא עזר לרבים מנפגעי הרעש. בתוך זמן קצר הוא הפך להיות מפורסם למדי והצלחתו ושמו הטוב נודעו בכל רחבי יפן.
 
הערה למתרגלי רייקי: רעידת האדמה יכולה להוות הסבר לסיפורה של טקאטה בנוגע לעבודתו של אוסואי בכפר הקבצנים.
 
1925 - אוסואי הגדיל את המרכז שלו ובחודש פברואר עבר למקום גדול יותר בנקאנו (Nakano), הנמצאת מחוץ לטוקיו (כיום נקאנו נמצאת בתוך טוקיו).
אוסואי נדד עם הרייקי בכל רחבי יפן ומספר רב של מקומות בהם ביקר היו בסיסים של הצי היפני.
 
1926 - ב-9 במרץ, אוסואי נפטר משבץ (אחד מכמה שבהם לקה), בעיר הנקראת פוקויאמה (Fukuyama) במחוז הירושימה. היה זה במהלך סיור בו הביא את הרייקי לתושבים של קורה (Kura), הירושימה (Hiroshima) וסאגה (Saga).
הוא היה בן 62 במותו. מספרים שבלילה לפני שנפטר הוא תירגל רייקי.
 
1927 - בחודש פברואר, תלמידיו של אוסואי הקימו מצבת זכרון לזכרו ואשר ממוקמת בסמוך לחלקת הקבר שלו במקדש סייהוג'י (Seihoji) שבטוקיו.
חלק גדול מהמידע המופיע בתיאור הסטוריה זה נלקח ממצבת זכרון זו.
 
אם התאריכים שלנו נכונים, הרי שאוסואי עסק ברייקי ולימד אותו רק כ-4 שנים. בזמן קצר זה הוא התפרסם מאוד ולימד יותר מ-2,000 תלמידים (17 מתוכם למדו עד לדרגת שינפי-דן או דרגת מורה (4 קציני צי, 5 נזירות בודהיסטיות ו-8 עמיתים אחרים).
 
הערה למתרגלי רייקי: כל תלמידיו של אוסואי, כולל היאשי, נרשמו ברישומי מחלקת החינוך של יפן וניתן לאתר את כולם. הרייקי לא נעלם מיפן בשום זמן, אפילו לא בתקופת המלחמה. מעולם לא מונה אדם אחד להיות ממשיך השושלת של הרייקי ואין שום תיעוד לגבי דרגת מאסטר-על (Grand Master) ביפן.
 
אגודת הלימוד לשיטת הריפוי של אוסואי (Usui Reiki Ryoho Gakkai) היא האגודה אותה הקים אוסואי בשנת 1922. היא עדיין קיימת היום. יושבי הראש של האגודה הם:
1. מיקאו אוסואי (נולד 1865, נפטר 1926)
2. ג'ודשבורו אושידה (Jusaburo Ushida / Gyuda) (נולד 1865, נפטר 1935 - מחבר המלל שעל מצבת הזכרון)
3. קנאיצ'י טאקטומי (Kan'ichi Taketomi) (נולד 1878, נפטר 1960)
4. יושיהארו וואטנבה (Yoshiharu Watanabe)
5. הואיצ'י וואנמי (Hoichi Wanami) (נולד 1883, נפטר 1975)
6. הגב' קימיקו קויאמה (Ms. Kimiko Koyama) (נולדה 1906, פרשה 1998, נפטרה 12/1999 - האשה הראשונה)
7. מאסאיושי קונדו (Masayoshi Kondo) - היו"ר הנוכחי
האגודה מתכנסת אחת לשבוע במרכז שבטוקיו ופעמיים בשנה בסניפים. במהלך פגישות אלו התלמידים שרים שירי ווקה (Waka) (שירה יפנית), משננים את עקרונות הרייקי ועורכים "האטסוריי-הו" (Hatsurei-ho). בזמן עריכת ה"האטסוריי-הו", מדריך בדרגת שינפי-דן מעניק לכל תלמיד כוונון ריי-ג'ו לטיהור, לניקוי ולפתיחה נוספת של התלמיד לערוצי הרייקי.
 
אגודת הלימוד לשיטת הריפוי של אוסואי היא אגודה סגורה, העוקבת בדיוק אחר שיטות ההוראה המקוריות של אוסואי.
 
 
 
==קישורים חיצוניים==