טובת הילד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
מקרים אחדים ב[[ישראל]] עלו לדיון ציבורי, בעקבות החלטות של גורמים מקצועיים שהעדיפו צד אחד על פני הצד השני, בשם טובת הילד. כמה מהם נחרתו בתודעה הציבורית, וממשיכים לעורר מחלוקת עד היום:
* פרשת [[יוסל'ה שוחמכר]],
* פרשת [[קרולין ברונה]],ילדה ברזילאית שאומצה בישראל על ידי בני הזוג סימון ויעקב תורג'מן ב-[[1986]].לאחר שהתברר כי הילדה נחטפה על ידי גורמים פליליים החליט [[בית המשפט העליון]] כי על הילדה לשוב להוריה הביולוגיים ב[[ברזיל]] לאחר שאלה הגיעו לארץ ודרשו זאת.ב-[[22 באפריל]] [[1988]] הוחזרה הילדה להוריה הביולוגים,אך כתוצאה מהחלטת בית המשפט היא נלקחה מבית חם ואוהב של הורים מאמצים,ועברה לחיות עם אימה בשכונת עוני בדרום ברזיל,ולמצוקה נפשית שדירדרו את מצבה.▼
* פרשת [[ילדי יונדף]] שנחטפו ב[[שנות ה-70]] על ידי אמם, מאביהם שחי בגרמניה, והובאו לישראל. בית המשפט השיב אותם לגרמניה בשם טובת הילד, וכעבור שנים הודה אחד הילדים בראיון עיתונאי כי מבחינתו הייתה זו החלטה שגויה.
▲* פרשת [[קרולין ברונה]],ילדה ברזילאית שאומצה בישראל על ידי בני הזוג סימון ויעקב תורג'מן ב-[[1986]].לאחר שהתברר כי הילדה נחטפה על ידי גורמים פליליים החליט [[בית המשפט העליון]] כי על הילדה לשוב להוריה הביולוגיים ב[[ברזיל]] לאחר שאלה הגיעו לארץ ודרשו זאת.ב-[[22 באפריל]] [[1988]] הוחזרה הילדה להוריה הביולוגים,אך כתוצאה מהחלטת בית המשפט היא נלקחה מבית חם ואוהב של הורים מאמצים,ועברה לחיות עם אימה בשכונת עוני בדרום ברזיל,ולמצוקה נפשית שדירדרו את מצבה.
==קישורים חיצוניים==
|