ניתוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנסיך (שיחה | תרומות)
מ תיקון קישור
מ הגהה, קישורים פנימיים
שורה 1:
{{לפשט}}
'''ניתוב''' הינו עקרון בסיסי עליו מתבססות [[רשת מחשבים|רשתות]] תקשורת נתונים כמו רשת ה[[אינטרנט]] ואחרות. ניתוב מספק אמצעי לתכנן נתיב להעברת [[חבילת מידע]] בין נקודות קצה ברשת. גם רשתות המבוססות על סגירת מעגל כמו רשת [[טלפון|טלפוניה]] מישמות עקרון ניתוב ליצירת שיחות קולית בין נמענים ברשת טלפוניה.
 
'''ניתוב''' הינו עקרון בסיסי עליו מתבססות [[רשת מחשבים|רשתות]] תקשורת נתונים כמו רשת ה[[אינטרנט]] ואחרות. ניתוב מספק אמצעי לתכנן נתיב להעברת [[חבילת מידע]] בין נקודות קצה ברשת. גם רשתות המבוססות על סגירת מעגל כמו רשת ה[[טלפון|טלפוניה]] מישמותמיישמות עקרון ניתוב ליצירת שיחות קולית בין נמענים ברשת טלפוניה.
 
אחת המטרות העיקריות בפיתוח תחום ניתוב הנתונים היא [[אוטומציה]] של התהליך כדי ליצור רשתות אוטונומיות אשר יאפשרו שקיפות של תהליך ניתוב התקשורת. רשתות אוטונומיות מקדמות [[חבילת מידע]] בנתיב הטוב ביותר; ההחלטות מתקבלות בהתאם למטרות כמו מציאת נתיב קצר ביותר ומהיר ביותר בין כל אפשרויות ניתוב חבילת מידע ברשת. עקרון אוטומטיזצית הניתוב מאפשר לנתב תקשורת כך שתעקוף תקלות ברשת ואת [[צוואר בקבוק|"צווארי הבקבוק"]]. אוטומצית הניתוב מקלה על שגרת תפעול הרשת ללא התערבות מצד בן אדם.
 
יכולת לנתב חבילת מידע ליעד הסופי ברשת, מחייבת ידיעה מסוימת של מבנה הרשת. ברשתות מחשבים קטנות [[טופולוגית רשת|טופולוגית הרשת]] פשוטה בדרך כלל ומנוהלת בצורה ידנית ואילו ברשתות גדולות יותר הטופולוגיה בדרך כלל מורכבת מאוד עקב שינוים שמתבצעים בתדירות גבוהה והופכים את משימת הגדרת [[טבלת ניתוב|טבלאות ניתוב]] בצורה ידנית לכמעט בלתי אפשרית.
 
ברשתות גדולות כמו רשת האינטרנט, שה[[טופולוגיה]]שהטופולוגיה שלה מבוססת על מערך של [[תת רשת|תתי רשתות]] אוטונומיות ([[AS]]es), שמחוברות הדדית ובכך יוצרות את רשת האינטרנט הגדולה, כל תת-רשת ([[AS]]) מנהלת מערכת ניתוב עצמאית ובנוסף מנהלת גם מערכת ניתוב חיצונית עם תת-רשתות שכנות לה ובכך יוצרת חיבור לרשת הגלובלית.
 
כיוון ש[[נתב|נתבים]]ים מסוגלים לחשב את הנתיב הטוב ביותר להעברת חבילת מידע באופן איטי יחסית לתדירות קבלת חבילות נתונים המיועדות להעברה, נתבים משתמשים בטבלאות ניתוב שמכילות רשומות ניתוב ודאיות לחלוטין לכתובתלכיוון היעד הסופיתהסופי ומאפיינים של אותם אפיקי ניתוב בלבד, כך אין צורך בחישוב הנתיב המועדף בעבור כל חבילת נתונים בנפרד אלא רק בתדירות נמוכה יותר - ומתאפשרת תעבורת נתונים מהירה ונטולת עיכובים.
 
ניהול ניתוב חבילות מידע לתת רשתות שכנות, מתבצע בעזרת טבלאות ניתוב של [[פרוטוקול תקשורת]] [[BGP4BGP]]4 שמוזכרומוגדר גם כב-[[RIBRFC ]]('''Routing Informationמספר Base''') ומוגדר ב-[http://www.ietf.org/rfc/rfc1771.txt RFC17711771]. טבלת ניתוב של BGP4 מכילה רשומות ייחודיות עבור נתיבים לתת רשתות השכנות, מאפיינים של אפיקי תקשורת ואילוצי מדיניות ניתוב של [[רשת מקומית]]. כל זאת כדי לאפשר מציאת הנתיב הטוב ביותר להעברת חבילת מידע מרשת מקומית לתת הרשת הבאה בנתיבשנמצאת בדרך לכתובתאל היעד הסופי. מציאת הנתיב הטוב ביותר במקרה זה היא ההחלטה מה היא הנקודה ([[Hop]]) הבאה אליה יש לשלוח את החבילה, בהתאם למדיניות ניתוב של רשת מקומית. בדרך כלל פרוטוקול תקשורת BGP4 מאפשר חיבור הדדי של תת-רשתות גדולות כמו של [[ספק אינטרנט|ספקיות אינטרנט]] ו[[ארגון|ארגונים]].
 
תהליך שמקדם חבילות מידע ברשת, שכתובות בה מחולקות מבחינה לוגית, מתת רשת המקור לכתובת היעד הסופי, נקרא העברה (forwarding). תהליך העברת חבילות מידע קשור לתהליך ניתוב, כיוון שתהליך ניתוב קובע לאן לעביר את חבילות המידע, אך תהליך ניתוב מופרד מתהליך העברת מידע מבחינה לוגית. שניהם מתפקדים ברמת [[שכבת הרשת של מודל הOSIה-OSI]], ומאפשרים העברת מידע בין נקודות קצה מתווכות לכתובת היעד הסופי ברשתות גדולות.
 
ברשת [[מחשב|מחשבים]] מסוג [[רשת מקומית]], רכיבי תקשורת כגון [[מרכזת|מרכזות]] ו[[מתג (רשתות מחשבים)|מתגים]], שקופים עבור נקודות קצה ומתפקדים ברמות [[שכבת הקישוריות של מודל הOSIה-OSI]] עבור מתגים[[מתג (רשתות מחשבים)|מתג]]ים וב[[השכבה הפיזית של מודל הOSIה-OSI|שכבה הפיזית של מודל הOSIה-OSI]] עבור [[רכזת|מרכזות]], בזמן שנתבים האחראים על תהליך ניתוב והעברה, גלוים בצורה מפורשת עבור נקודות קצה ברשת המחשבים ומתפקדים ברמת [[שכבת הרשת של מודל הOSIה-OSI]] שקרובה יותר למשתמש.
 
==שיטות ניתוב==
{{להשלים}}
שתי השיטות העיקריות לביצוע ניתוב הן:
*Link-State עפ"י [[אלגוריתם דייקסטרה]]
*Distance Vector עפ"י [[אלגוריתם בלמן-פורד]]
 
==ניתוב ברשתות [[IP]]==
שורה 19 ⟵ 27:
ניתוב חבילות מידע ברשתות מבוססות פרוטוקול תקשורת [[IP]], הינו תהליך שגרתי ברשתות מחשבים מודרניות כמו רשת האינטרנט, רשתות מקומיות בארגונים ורשתות מחשבים ביתיות. היישום העיקרי של IP כיום הוא [[IPv4]], שיוחלף עם הזמן ביורשו [[IPv6]], אשר נוצר בעקבות צורך בפרוטוקול תקשורת אשר יאפשר רשת IP גדולה יותר. IPv6 יספק תחום [[כתובת_IP|כתובות]] של 128 [[סיבית|סיביות]] לעומת 32 סיביות של IPv4.
 
תהליך ניתוב חבילות מידע ברשת IP מתפקד ברמת שכבת הקישוריות של מודל הOSIה-OSI בעזרת פרוטוקול IP ופרוטוקולי עזר כמו [[ICMP]] ,[[RIP]],[[BGP|BGP4]] ו-[[OSPF]].
 
[[ברשת IP]] ניתוב חבילות מידע מתבסס על שיטה שנקראת '''next-hop routing'''. חבילת מידע מועברת מנקודת קצה לנתב, נתב בודק מה היא נקודת הקצה הבאה שאליה הוא יוכל לעביר את חבילת המידע, מבין רשומות בטבלת ניתוב וכך הלאה עד להגעתה של חבילת המידע לכתובת היעד הסופי. ברשתות IP גדולות, בדרך כלל מצמצמים את טבלאות הניתוב על ידי Summarization: במקום ליצור [[רשומה]] עבור כל רשת אפשרית, והדרך המהירה ביותר אליה (לדוגמה, הדרך לרשת 212.179.1.0, רשת 212.179.2.0 וכו') מצמצמים את הרשימה לכל הרשתות בכתובת 212.179.0.0. בצורה כזו, הנתב המשדר - מ[[ארצות הברית]] לדוגמה - לא צריך לדעת היכן בדיוק נמצא היעד שאליו הוא שולח ב[[ישראל]]; כל שהוא צריך לדעת הוא הכתובת של הנתב הבא, שנמצא בישראל, ויודע איך לנתב את המידע בתוך ישראל.
 
ברשת IP, פרוטוקול תקשורת IP מספק מנגנון ניתוב לנקודות קצה, אך אינו מבטיח את מהימנותה של העברת חבילות מידע ליעדן, חלק מחבילות המידע יכולות להגיע פגומות, לעבור תהליך שכפול אקראי, להגיע לא בסדר שבו נשלחו, לא להגיע בכלל לכתובת היעד הסופי, או להגיע דרך נתיבים שונים. בדיקת האיכות עבור חבילות המידע נעשית באמצעות פרוטוקול ה- [[TCP]]. המידע נבדק, בדרך כלל אל מול [[TCP#Checksum ואישורים|Checksum]] (פעולה מתמטית שמאמתת את דיוק המידע שנשלח), ובמידה ואינו מדויק, מבקשת מהתחנה המשדרת לשלוח אותו שוב.
[[ברשת IP]] ניתוב חבילות מידע מתבסס על שיטה שנקראת '''next-hop routing'''. חבילת מידע מועברת מנקודת קצה לנתב, נתב בודק מה היא נקודת הקצה הבאה שאליה הוא יוכל לעביר את חבילת המידע, מבין רשומות בטבלת ניתוב וכך הלאה עד להגעתה של חבילת המידע לכתובת היעד הסופי. ברשתות IP גדולות, בדרך כלל מצמצמים את טבלאות הניתוב על ידי Summarization: במקום ליצור רשומה עבור כל רשת אפשרית, והדרך המהירה ביותר אליה (לדוגמה, הדרך לרשת 212.179.1.0, רשת 212.179.2.0 וכו') מצמצמים את הרשימה לכל הרשתות בכתובת 212.179.0.0. בצורה כזו, הנתב המשדר - מ[[ארצות הברית]] לדוגמה - לא צריך לדעת היכן בדיוק נמצא היעד שאליו הוא שולח ב[[ישראל]]; כל שהוא צריך לדעת הוא הכתובת של הנתב הבא, שנמצא בישראל, ויודע איך לנתב את המידע בתוך ישראל.
ברשת IP פרוטוקול תקשורת IP מספק מנגנון ניתוב לנקודות קצה אך אינו מבטיח את מהימנותה של העברת חבילות מידע ליעדן, חלק מחבילות המידע יכולות להגיע פגומות, לעבור תהליך שכפול אקראי, להגיע לא בסדר שבו נשלחו, לא להגיע בכלל לכתובת היעד הסופי, או להגיע דרך נתיבים שונים. בדיקת האיכות עבור חבילות המידע נעשית באמצעות פרוטוקול ה- [[TCP]]. המידע נבדק, בדרך כלל אל מול [[TCP#Checksum ואישורים|Checksum]] (פעולה מתמטית שמאמתת את דיוק המידע שנשלח), ובמידה ואינו מדויק, מבקשת מהתחנה המשדרת לשלוח אותו שוב.
 
==ראו גם==
שורה 31 ⟵ 39:
 
== קישורים חיצוניים ==
* ירון טרבלסי ושרון בן שלוש, [http://www2.eitan.ac.il/comnet/file51.asp סקירה של פרוטוקולי ניתוב], אתר [[איתן (עמותה)|איתן]]
 
[[קטגוריה:ניתוב]]