ישראל קלוזנר – הבדלי גרסאות

בשנת [[1936]] [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]] והשתקע ב[[ירושלים]]. הוא החל את עבודתו בארכיוןב{{ה|ארכיון הציוני המרכזי}}, והגיע בארכיוןבו עד למעלת סגן המנהל (החל משנת [[1956]]). בשנת [[1942]] השלים את לימודי הדוקטורה[[דוקטור]] שלו באוניברסיטהב{{ה|אוניברסיטה העברית בירושלים}}.

ישראל קלויזנר החל מפרסם מדבריו, מאמרים וספרות עוד בליטא, החל מסוף [[שנות העשריםה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. בעיקר פרסם בעיתון "[[הצפירה]]". בתחילת כתיבתו היה עדיין דו-לשוני, וכתב חלק מדבריו ב[[יידיש]]. יותר מאוחר הפך לחוקר היסטוריה, נטש את הכתיבה ביידיש, והתמסר, עם עלייתו ארצה, לחקר [[התנועה הציונית]]. תרומתו הגדולה לחקר הקהילה בוילנהבטוילנה היא רבה.; הוא כתב גם על תולדות הקהילה וגם על תולדות בית העלמין הישן בוילנה, גם על קהילת העברית שם וגם על [[הגאון מווילנה]].

ישראל קלויזנר פרסם כחמישים כרכים של מחקר, ביוגרפיות, היסטוריה, בנושאי יהדות, [[השואה|שואה]], ציונות, הלשון העברית ועוד. הוא גם ערך ספרים ומחקרים שכתב עם אחרים. חלק מספריו מעוררים עניין עד היום, ויש תנועה ערה של סחר בספריו הישנים באתרי האינטרנט העוסקים בכך.