פלקישר באובכטר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
ניסוח, קיצוץ פרטים מיותרים
שורה 3:
ה"'''פלקישר באובכטר'''" (ב[[גרמנית]]: "Völkischer Beobachter, משמעות השם: "הצופה העממי") היה ביטאונה ה[[גזענות|גזעני]] של [[נאציזם|המפלגה הנאצית בגרמניה]] החל משנת [[1920]].
 
העיתון החל את דרכו כבטאון התנועה הפאן-גרמנית בשנת [[1887]] ב[[מינכן]] ונקרא ''Münchner Beobachter'' "הצופה של מינכן".<br />
עד אוגוסט [[1919]], עת הוחלף שמו ל"פלקישר באובכטר", החליף הבטאון את בעליו מספר פעמים. בשנת 1920 רכשה התנועה הנאצית את הזכויות על השם וההפצה. המוציא-לאור הראשון של הביטאון היה נאצי ואנטישמיאנטישמי בשם [[דיטריך אקהארט]], שהוציא מסוף 1918 בטאון אנטישמי נוסף והשתתףשהשתתף מאוחר יותר בנסיון ההפיכה הנאצי (ב[[הפוטש במרתף הבירה|פוטש במרתף הבירה]]) ב-[[1923]]. לאחר האירוע ובעקבות המשפטים שנערכו לראשי הקושרים הופסקה זמנית הוצאת העיתון עד פברואר [[1925]].
המוציא לאור והעורך הראשי היה משנת 1923, עקב מותו של אקהרט, היה [[אלפרד רוזנברג]], ממייסדי התנועה הנאצית ומנהיגה בפועל בתקופה שבה היה [[אדולף היטלר]] כלוא לאחר נסיון ההפיכההפוטש. עורך בכיר נוסף והמו"ל האחרון (בשנים 1945-[[1938]]) היה וילהלם וייס.
 
תפוצת הביטאון עלתה מ-8,000 גיליונות ב-1920 ל-25,000 בשנת 1923. מפברואר שנה זו החל להופיע בכל יום. ב-החל משנת 1926 החל העיתון להדפיס גם תמונות בנוסף לטקסט. עד שנת [[19331927]], לפניהופיע עלותרק הנאציםבדרום לשלטוןגרמניה, הגיעההחל התפוצהמשנה ל-120,000זו החל להופיע בכל רחבי גרמניה.
מאוחר יותר נוצרו 3 מהדורות אזוריות - לדרום גרמניה, לצפונה ולאוסטריה. ב-[[1933]], לפני עלות הנאצים לשלטון, הגיעה התפוצה ל-120,000.
החל משנת 1926 החל העיתון להדפיס גם תמונות בנוסף לטקסט. עד שנת [[1927]] הופיע רק בדרום גרמניה, החל משנה זו החל להופיע בכל רחבי גרמניה.
מאוחר יותר נוצרו 3 מהדורות אזוריות - לדרום גרמניה, לצפונה ולאוסטריה.
 
בשנת [[1944]] הגיע העיתון לשיא תפוצתו - כ-1,7 מיליון עותקים.
ה"פלקישר באובכטר" חדל להופיע בסוף אפריל [[1945]], כאשר מהדורת ה-30 באפריל לא הופצה.
 
== תוכן וסגנון ==
כשופרה של המפלגה הנאצית שימש העיתון מלכתחילה לפרסום אירועים, הפגנות ומדיניות. מאוחר יותר שימש כאחד מכלי התעמולה החשובים להפצת האידיאולוגיה הנאצית. סגנון הכתיבה היה ברור ופשוט ובעל אופי רשמי, כאשר קהל היעד היה עממי בעיקר.