כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה – הבדלי גרסאות

"{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מי נבון וישאל שאלה (לא אישית){{ש}}

מה הייתה (אם בכלל) פגישתם השלישית?{{ש}}

מי חכם וידע{{ש}}

כי{{ש}}

תם{{ש}}

ולא נשלם{{ש}}

ספור פגישתם."}}

'''כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה''' מעביר מסרים מקבילים ברמות שונות לגדולים ולקטנים. בשנים הראשונות כשיצא הספר לאור נתלו רוב מבקריו במסרים הפוליטיים-החברתיים (ג'רוזלם פוסט, 19.6.1987) רביד, רות, 'פוליטיקה לילדים', ספרות ילדים ונוער, ניסן תשנ"א – מארס 1991, חוברת ג (ס"ז)), (איתן, מרים, המלצה, קול ירושלים, מקומון ידיעות אחרונות בירושלים, 30.4.1987), מזלי, רלה, 'מסר פוליטי', עיתון תל אביב, ספטמבר 1987) והפואמה פורשה כעוסקת בקונפליקט הישראלי-ערבי. בשנת 1994 הורה ראש הממשלה יצחק רבין על בניית תוכנית לימודים לשלום ולדו קיום וה[[פואמה]] "כשהנחש והעכבר נפגשו לראשונה" נכנסה לתוכנית הלימודים של משרד החינוך. (בדרך לשלום, חינוך על הפרק, 14, לכיתות א'-י"ב לחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, למגזר היהודי ולמגזר הערבי, משרד החינוך והתרבות המנהל הפדגוגי האגף לתכניות לעימודים התשנ"ד עמ' 76-77). תלמידים רבים ששמעו את הסיפור מפי מורה בכיתה העתיקו את הנרטיב מהמשוררת שלי אלקיים והעבירו אותו אל חיות אחרות. המקרה הידוע יותר הוא של החייל החטוף [[גלעד שליט]].