מאסטרינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנו לא דפי זהב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מאסטרינג''' הוא טיפול ב[[צליל]]ים של קטע או קטעים מוזיקליים לאחר שלב ה[[הקלטה]] וערבול האותות (Mix) שלהם ולפני השלב של הפיכתם ל[[תקליטור]] המאסטר שממנה יעשו העתקים בשלב הייצור. המאסטרינג עדיין עושה שימוש במערכות אנלוגיות בשילוב עם מערכות דיגיטליות.
בתחילת תעשיית הקלטות ה[[מוזיקה]], ההקלטה נעשתה ישירות ממכשיר איסוף הצליל, אל מערכת אשר חרטה את האנגריה שהועברה על פלטת מאסטר ממתכת רכה או משעווה.
בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת, לאחר המצאת ה[[מיקרופון]], נעשה התהליך אלקרו-מכני אך עדיין ההקלטה נעשתה ישירות לפלטת המאסטר.
שורה 11:
בתקופת הפריחה של מוזיקת הפופ בין השנים 1950-1980, אומני המאסטרינג הפכו למאוד מבוקשים.
עם כניסת הטכנולוגיה הדיגיטלית בשנות התשעים עבר תחום המאסטרינג שינוי ואומני המאסטרינג החלו להשתמש במערכות הדיגיטליות החדשות אשר אפשרו מגוון חדש נוסף לטיפול בצלילים.
יחד עם זאת, עד היום משתמשים אמני המאסטרינג ב[[אקולייזר]]ים וקומפרסורים ([[קומפרסור (שמע)]]) אנלוגיים ודיגיטליים גם יחד.
המוזיקה עוברת תהליך של איזון (איקווליזציה), קימפרוס, הדגשה או הפחתה של תדרים מסוימים, הפחתת רעשים והגבלת עוצמה.
טיפול טוב במאסטרינג יעניק לדיסק גוון אחיד וייחודי.
שורה 21:
בסופו של התהליך, המוזיקה מוקלטת למדיה דיגיטלית או אופטית שתשמש כמאסטר שאיתה ישוכפלו העתקים.
בישראל תחום המאסטרינג התפתח רק בשנות התשעים, הרבה בעזרתו של המפיק המוזיקאלי [[לואי להב]] אשר היה בין המפיקים המוזיקאליים של הזמר [[ברוס ספרינגסטין]]. לואי הביא עימו לארץ את הידע שצבר בארה"ב.
בישראל יש מספר קטן של טכנאי מאסטרינג והבולט בניהם הינו [[טלי כץ]] שניהל את אולפן המאסטרינג של לואי להב.
* [http://www.glenbrook.k12.il.us/GBSSCI/PHYS/CLASS/sound/soundtoc.html לומדה על הפיזיקה של הצלילים (באנגלית)]
| |||