חמצון בטא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 27:
כאמור, מטרת העל של התהליך הזה היא לבצע חיתוכים של מולקולות אצטיל קואנזים A על מנת לנצל אותן במעגל קרבס לצורך הפקת אנרגיה. לתהליך ארבעה שלבים:
*סילוק זוג [[מימן|מימנים]] מחומצת השומן ויצירת [[קשר כפול]] זמני מסוג [[חומצת טראנס|טראנס]] בין פחמן האלפא לבין פחמן הבטא.
ריאקציה זו מתרחשת הודות לאנזים אציל קואנזים A דֵהִידְרוֹגֵנָאז
אנזים זה נעזר במולקולה נשאית ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] [[FAD]] המשמשת לו כ[[קופקטור]].
כמו כן יש לציין שזהו השלב החשוב ביותר וזה אשר קובע את קצב התהליך כולו.
שורה 42:
===חמצון בטא לחומצות שומן בלתי זוגיות===
[[תמונה:Beta Oxidation2.jpg|מרכז|ממוזער|450px|מסלול הפיכת מולקולת הפרופיוניל קואנזים A לסוקסיניל קואנזים A, שהיא אחד מתוצרי הביניים של מעגל קרבס. כל תוצרי הביניים כתובים בשחור, האנזימים כתובים בכחול וניצול מולקולת ה-ATP יחד עם הביקרבונט כתובים בירוק]]
תהליך הפירוק של חומצות שומן בעלות מספר פחמנים אי זוגי מתבצע באופן זהה לתהליך אשר מתבצע עבור חומצות שומן זוגיות עד לשלב האחרון בו נותרת חומצת שומן בודדת בעלת שלושה פחמנים שנקראת פְּרוֹפְּיוֹנִיל קואנזים A. חומצת שומן זו אינה יכולה להכנס למעגל קרבס אשר דורש מולקולות אצטיל קואנזים A בלבד אשר מתקבלות אך ורק בתום חמצון בטא לחומצות שומן זוגיות. ולכן לטובת ניצול הפרופיוניל קואנזים A מגיע האנזים פְּרוֹפְּיוֹנִיל קואנזים A קָרְבּוֹקְסִילָאז אשר תוך השקעת מולקולת ATP ו[[ביקרבונט]] הופך אותה למולקולת מַתִיל מָלוֹנִיל קואנזים A. מולקולה זו מיד הופכת לסוּקְסִינִיל קואנזים A ע"י האנזימים מַתִיל מָלוֹנִיל קואנזים A אֵפִּימֵרָאז ומוּתָאז בריאקציה עוקבת, אשר יכולה להכנס כעת ישירות למעגל קרבס בתור אחד מהמטבוליטים שלו (עיין איור).
===חמצון בטא של חומצות שומן ארוכות מאוד===
| |||