גוטפריד קלר – הבדלי גרסאות

לאחר שהותו במינכן שב ל[[ציריך]], במטרה להקדיש את עצמו למלאכת ה[[שירה]]. הוא פרסם את שיריו הראשונים, לקח חלק בשינויים החברתיים של זמנו (התקופה שקדמה ל[[אביב העמים]]) ובשנת 1846 פרסם את אסופת שיריו. עד שנת 1848 התגורר אצל אימו. לאחר הכישלון במינכן זנח לחלוטין את הציור והתמקד עתה בשירה. בתקופה זו נוצרו גם הטיוטות הראשונות ליצירתו המפורסמת ביותר, '''[[היינריך הירוק]]''', אשר לאחר עריכה מקיפה הפך בגרסתו השנייה לאחד מ[[רומן חניכה|רומני החניכה]] החשובים ביותר בשפה ה[[גרמנית]], שווה בחשיבותו ל"[[וילהלם מייסטר]]" של [[גתה]] ול"צייר נולטן" של [[אדוארד מוריקה]]. בנוסף לכתיבה היה מעורב פוליטית, כתב טורי שירה אקטואליים והשתתף ב[[מיליציה|מילציות]] שלחמו במלחמות הבין-קנטוניות נגד [[לוצרן]] (בשנים 1844-5). קלר אימץ עמדה [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] רדיקלית ותיעב את השמרנים.

 

 

בשנים [[1861]]-[[1876]] נדחק פועלו הספרותי לשוליים, משום שקלר היה לפקיד ממשלתי בכיר בממשלה המקומית בציריך. בשנת [[1864]] שבר מותה של אימו את חיי השיגרה שלו. בשנת [[1869]] הוענק לו תואר [[דוקטור]] לשם כבוד מ[[אוניברסיטת ציריך]]. כעבור חמש שנים השלים את קובץ הסיפורים המצליח שלו, '''אנשי זלדווילה'''.