קיונג-וה צ'ונג – הבדלי גרסאות

בשלב הגמר של התחרות, התקשו השופטים להכריע בין צ'ונג לצוקרמן, ושטרן דרש שהשניים ינגנו שוב, אך גם לאחר הביצוע החוזר, לא הצליחו השופטים לקבוע מי משניהם ראוי למקום הראשון, ובסופו של דבר, בפעם הראשונה בתולדות תחרות לבנטריט, התחלק הפרס הראשון בין שני זוכים, צ'ונג וצוקרמן. הייתה זו החלטה יוצאת דופן, שכן במשך עשרים ושבע שנות קיומה של התחרות ארע, שאמות המידה הגבוהות במיוחד שנקבעו בה הביאו לכך, שהשופטים נמנעו ממתן פרס ראשון כאשר סברו, שהמועמדים אינם בשלים עדיין להופעות קונצרטיות ממדרגה ראשונה, אך זו הפעם הראשונה מצאו לנכון להעניק את הפרס הראשון לשני מתחרים גם יחד.[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,843833,00.html?promoid=googlep here]to read the 1967 Time Magazine article on the competition.]

 

להזדמנות הגדולה שלה זכתה בשנת 1970, כש[[יצחק פרלמן]] לא יכול היה להגיע ל[[לונדון]] לקונצרט עם [[התזמורת הסימפונית של לונדון]] וצ'ונג התבקשה להחליפו בהתראה קצרה. צ'ונג, שנתקלה תחילה ביחס ספקני ומזלזל משהו מצד התזמורת, הפגינה את יכולתה בנגינת הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון ונחלה הצלחה רבתי הן בחזרה והן בקונצרט עצמו.

 

 

צ'ונג מופיעה ברחבי העולם, עם רוןב התזמורות החשובות, בהן [[הפילהרמונית של ברלין]], [[הפילהרמונית של וינה]], [[התזמורת הסימפונית של לונדון]], [[תזמורת פילדלפיה]], [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]], ו[[התזמורת הסימפונית של בוסטון]]. עם ה[[מנצח|מנצחים]] שעבדה עצמם נמנים [[גיאורג שולטי]], [[אנדרה פרווין]], [[סיימון ראטל]], [[קלאודיו אבאדו]], [[שרל דיטואה]] ו[[ריקרדו מוטי]]. כמו כן ניגנה עם [[פסנתרן|]סנתרנים]] ידועי-שם כמו [[ראדו לופו]], [[כריסטיאן צימרמן]], [[פיטר פרנקל]], [[סטפן קובצביץ']] ואחיה הצעיר [[מיונג-וון צ'ונג]]. היא מנגנת ב[[שלישיית צ'ונג]] עם אחיה ועם אחותה הבכירה, הצ'לנית [[מיונג-וה צ'ונג]]. הרפרטואר שלה כולל את רוב הקונצ'רטי המפורסמים, מ[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]], דרך צ'ייקובסקי ועד [[אלבן ברג]] והיא הקליטה כמה [[סונאטה|סונאטות]] חשובות, ביניהן הסונאטות של [[יוהנס ברהמס|ברהמס]], של [[סזאר פרנק|פרנק]] ו[[קלוד דביסי|דביסי]] והסונאטות של [[אוטורינו רספיגי|רספיגי]] ו[[ריכרד שטראוס]] (עם כריסטיאן צימרמן, הקלטה שזיכתה אותה בפרס "גראמופון" להקלטה קאמרית מצטיינת). פרשנויותיה מצטיינות ברגש רב ובו בזמן גם בנויות היטב ועם מספר רב של גיוון טונאלי. הקלטותיה המוקדמות מצביעות על רדיפת השלמות, המאפיינת את נגינתה של צ'ונג.

בשנת 1997 חגגה צ'ונג את יום השנה השלושים להופעת הבכורה של ב[[מרכז ברביקן]] ב[[לונדון]] ובעיר מולדתה, [[סיאול]]. הקלטותיה האחרונות עד כה כוללות את [[ארבע העונות]] של [[אנטוניו ויוואלדי]] והקונצ'רטו לכינור של ברהמס עם [[הפילהרמונית של וינה]] עם סיימון ראטל.

 

== קישורים חיצוניים ==