תחביר – הבדלי גרסאות

משפטים דו-משמעיים מסוג זה מצביעים על כך שכללים תחביריים הם כללים [[היררכיה|היררכיים]], ולא די לבחון את סדר המילים לבדו. במובן הראשון של המשפט, צירוף היחס "מתל אביב" היה כבול לצירוף הפועל "נסע...". במובן השני של המשפט, אותו צירוף יחס היה כבול לצירוף שם העצם "אופיר". טענה זו, וטענות אחרות, הובילו את [[נועם חומסקי]] לתקוף ניסיונות שרווחו עד שנות החמישים, לתאר תחביר באופן לינארי ולא היררכי. התאוריה התחבירית שהציע חומסקי, הידועה בשם [[בלשנות גנרטיבית]], שואפת לתאר באופן מדויק ושיטתי את המבנה ההיררכי ואת המגבלות האוניברסליות המגדירות מהו משפט אפשרי בשפה טבעית.

 

 

ערכו של הניתוח התחבירי אינו רק [[תאוריה|תאורטי]] אלא גם מעשי. בתחום הבלשנות החישובית, ניתוח מבנה המשפט הוא תנאי הכרחי לביצוע משימות דוגמת בדיקת דקדוק (ב[[מעבד תמלילים|מעבדי תמלילים]]), [[תרגום]] ממוחשב, אחזור מידע אוטומטי מטקסט ב[[שפה טבעית]], ממשק משתמש בשפה טבעית ועוד. בתחום הפסיכו-בלשנות אפשר להיעזר בידע תחבירי לאבחון בעיות הקשורות בשפה ולטיפול בהן, כמו דיסלקציה ופגיעות מוחיות מסוימות.