טריודה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ט-בוט-זרם (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: et:Triood
Avin (שיחה | תרומות)
שורה 68:
מעגלים ספרתיים (דיגיטלים) הינם מעגלים שמתח המוצא שלהם מקבל מספר סופי (קוונטי) של פרשנויות, בדרך כלל שני מצבים המתוארים על ידי משתנה בינארי הקרוי [[סיבית]] (BIT), היכול לקבל את הערך "0" או "1". הקביעה של הערך המיוצג על ידי המעגל, ברוב היישומים, נעשית בדרך כלל לפי מתח המוצא: כאשר הוא גבוה מערך מסוים, הוא מייצג את הערך "1", וכאשר הוא נמוך מערך מסוים, הוא מייצג את הערך "0".
 
במחשב הראשוני [[אניאק]], ה[[אוגר (מחשבים)|אוגר]]ים העשרונים היו בנויים ממעגלי [[פליפ פלופ]] שנבנו סביב שפופרת טריודה כפולה (שפופרת אחת שהכילה שתי טריודות) מדגם 6SN7 - מצב יציב ראשון היה כאשר חציטריודה שפופרתאחת הוליכה זרם וחצי השפופרתוהטריודה השנייה לא הוליכה זרם (לדוגמה ייצוג הערך "01") המצב היציב השני היה הפוך (הערך "10"), כך שמעגל פליפ פלופ אחד עם שפופרת טריודה כפולה שימש לשם [[זיכרון]] של [[ביט]] אחד.
 
המעגלים הספרתיים מהווים את הבסיס לפעולתו של המחשב האלקטרוני. יש לציין כי המחשב מבוסס על מהות הפונקציות הספרתיות עצמן, ולא בהכרח על המעגלים החשמליים המממשים אותן. את אותן פונקציות ספרתיות אפשר לממש על ידי [[מערכות]] אחרות, כגון [[פנאומטיקה|פניאומטיות]], או [[אופטיקה|אופטיות]], או מבוססי [[מכניקה קוונטית]]. היום, מכל מקום, מבוססים המחשבים על מימוש חשמלי של הפונקציות הספרתיות בעזרת [[מוליך למחצה|מוליכים למחצה]].