מראה אקוסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ;
שורה 10:
המראות בדנגנס, אשר ב[[קנט]], מוכרות גם כ"אוזניים מקשיבות", מורכבות משלושה מראות [[בטון]] שנבנו בשנות ה-20 וה-30. מכוון שהיו ניסיוניות הן נבנו מספר דגמים, האחת מוארכת, בגובה 5 מטר ובאורך 70 מטר, ושתי האחרות בצורת צלחת, שקותרן בערך 4-5 מטרים. במרכז הפוקוס שלהן הוצבו [[מיקרופון|מיקרופונים]] שאיפשרו להבחין ברעש מטוסים המתקרבים כמה קילומטרים אל תוך ה[[תעלת למאנש|תעלה האנגלית]]. בתנאי מזג אוויר נוחים, המראות איפשרו להבחין ברעשים מרחק של בין 20 ל-30 קילומטר, ובנוסף יכלו לזהות את הכיוון שלהם.
 
יעילותן של המראות היתההייתה חלקית, והמהירות ההולכת והגוברת של מטוסים בשנות ה-30 גרמה לכך שכאשר התגלו במראה, הם היו כבר קרובים מידי ליבשה כדי להתמודד איתם באופן אפקטיבי. פיתוח מערכות [[מכ"ם]] הובילו לסיום השימוש ופיתוח של הטכניקה. יחד עם זאת, השיטה שבה תחנות איסוף המחוברות בניהן כדי למקם את מיקום האויב בשמים, היה לעזר בפיתוח מערכות המכ"ם הראשונות, שהיו בין הגורמים שעזרו לבריטניה לנצח במלחמה.
 
כיום מראות אקוסטיות משמשות ככלי להדגמת עקרונות פיזיקלים, וניתן למצוא כמוהן בעיקר במוזיאוני מדע. בישראל בין השאר יש ב[[מדעטק - המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל|מוזיאון המדע בחיפה]] וב[[חמד"ע]].